אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לז.
בשלמא התם כיון דאיכא רבנן דפליגי עליה דרשב"ג כו' כיון דלא אפשר עבדינן כרבנן כו', ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתס"ד,
שם וזו הואיל ולא הוכר עוברה לשליש ימיה איתרע ליה רובא ע' בת' הגרע"א סי' פ"ט
שם ת"ר ראשון ראוי להיות כהן גדול ושני ממזר מספק כו', ע' בת' עונג יו"ט סי' ס"ה.
רש"י ד"ה נתיני גבעונים שנתגיירו בימי יהושע בערמה ויש בהן צד עבדות דכתיב ויתנם יהושע חוטבי עצים כו'. הנה שיטת רש"י ר"פ עשרה יוחסין ור"פ אלו נערות דדוד גזר על נתינים וע"ש בתוס' שהאריכו בזה וברמב"ם פי"ב הכ"ב כ"ג כ"ד מאיסורי ביאה, אולם הכא לא בא רש"י לפרש טעם האיסור כדהתם. רק מדוע כלל נתינים להתחתן עם גרים וחרורים להכי כתב מפני צדדי ההשתוות שביניהם. משום גירותם בימי יהושע ומצד עבדות שגזר עליהם.
תוד"ה מי עבוד. ומכאן מדקדק בה"ג ובשאילתות דהא דאמר בפ' אע"פ דהלכה כר"מ בגזירותיו היינו דוקא בגזירותיו ולא בקנסותיו עמש"כ עה"ג וע"ע בשאילת שלום לשאילתות פ' וירא סי' י"ג אות ט"ז ובמש"כ בחידושי לזבחים ק"ד ע"א.
תוד"ה רוב היולדות. וא"ת מה מועיל המתנת ג"ח משום הבחנה כו'. ע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"ט ושם מ"ת סי' קל"ז ובס' חזקה רבה חי"ד סי' י"ח.
בא"ד ואין לאמר כיון דהמתינה ג"ח שריא לינשא כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' ה'.
תוד"ה וזו הואיל. וכ"ת דאיכא רובא אחרינא דרוב נשים מתעברות עברות ויולדות כו', ע' נובי"ק חאה"ע סי' ס"ט ובס' חזקה רבה חאה"ע ס"ס ל"ד.