אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כא.
הני אפשר בתשובה. ופרש"י עריות אפשר בתקנה כל זמן שלא הוליד ממזר יפרוש הימנה ויתחרט כו' ע"כ, והוא כפי' התוס'. בב"ב פ"ח דהאי אפשר בתשובה הוא דוקא בעריות שאין בהן ממזרות אבל כשיש בהן ממזרות זהו מעוות לא יוכל לתקן. אמנם אין כן דעת הר"ר חיים בתוס' והרשב"ם שם. אלא אפילו בדאיכא ממזרות נמי מועיל תשובה, ורש"י דהכא לטעמיה במשנה חגיגה ד"ט בהא דר"ש בן מנסיא היכא דהוליד ממזר כן בברייתא שם דאפילו לא הוליד רק שאסרה על בעלה אינה מועיל תשובה, והתוס' בסוטה ד"ד שהורו על סוגיא דיבמות דהיכא דלא הוליד ממזר בר תשובה הוא, היתה נמי כוונתם על סוגיא דהכא, ומה שנרשם שם אהא דלקמן כ"ב הוא בטעות. דהתם איירי בבעל תשובה שכבר הוליד ג"כ ועמש"כ בחידושי שם.
שם התם שלפניו מיהא משתמר הכא אי לאו שניות פגע בערוה גופה, ע' נובי"ק חאה"ע סי' כ"ו.
שם אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. ע' בת' הריב"ש סי' רצ"ד.
תוד"ה ומותר באשת חמיו. ירושלמי אשת חמיו אסורה משום מראית העין כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קפ"ב ובח"ס אה"ע ח"א סי' ל"ח
תוד"ה אי הכי מאם אם חמיו לא מצי למיפרך דתימא ליה אני מותרת לך כו' דבעיא היא לקמן כו', ע' העמק שאלה לשאילתות פ' אחרי סי' צ"ז אות ב'.