אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ד.
אפילו למאן דלא דריש סמוכים בעלמא במשנה תורה דריש דהא ר' יהודא בעלמא לא דריש ובמשנה תורה דריש כו' ע' ספרי פ' ראה בפסוק בנים אתם ובמשך חכמה שם ובת' הרא"ש כלל ב' סי' ח'.
רש"י ד"ה שאין חוסמין אין סותמין טענותיה לכופה להתייבם לו אלא כופין אותו וחולץ, ע' בת' הרשב"א ח"ד סי' רנ"ו וע"ע בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' קצ"ח.
תוד"ה דכתיב. ואיפכא ליכא למימר דבמקום גדילים לא תלבש שעטנז כו', וכה"ג הקשו התוס' בכ"מ דלדרוש ההיקש להיפך, וע' בתוס' פסחים מ"ג ריש ע"ב ובמש"כ שם עה"ג ובראבי"ה סי' ס"א.
בא"ד דא"כ לשתוק קרא מיניה וממילא ידעינן דלא דחי עשה דציצית לאו דכלאים, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' כ"ח.
תוד"ה וכי מפני. והא דדריש ר' יהודא סמוכים בפ"ב דקידושין כו' א"נ משום דמוכח כו', והנה עפ"ד התוס' דהכא דהיכא דמוכח דריש ר"י סמוכין אפשר להבין הא דאמרו בפסחים כ"ח ע"ב ור' יהודא דריה"ג מנ"ל אבע"א מדסמיך ליה היום אבע"א סמוכין לא דריש ע"ש, דלכאורה שני התירוצים סותרים זא"ז דלתירוץ הראשון דריש סמוכים ולתירוץ השני לא דריש, ועוד הלא קיי"ל בכל הש"ס דר"י לא דריש סמוכין א"כ אין מקום בהחלט לתירוצא קמא, אולם לפמש"כ התוס' הכא ניחא. דבתירוץ הראשון השיב דר"י ג"כ ס"ל כריה"ג, דמדסמיך ליה היום מזה מוכח דקאי על פסח מצרים, והיכא דמוכח הלא דריש ר"י סמוכין. אולם אם לא נאחז כאן תיבת היום להוכחה לדרוש עפ"ז סמוכין, אז בהכרח דהדרינן לכללין כמו בעלמא דלא דריש סמוכין. וא"כ בע"כ דר"י פליג על ריה"ג.
בא"ד והא דקאמר במשנה תורה דריש ה"ה בעלמא אלא דבמשנה תורה קים ליה דכולהו מוכח או מופנה כו'. ע' ראב"ן סי' ל"ד.