אור הישר על יבמות· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ג:
לרב ולרב אסי ליתנינהו כו', ע' נובי"ת חאה"ע סי' ק"נ.
שם נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן במקום מצוה אף כאן במקום מצוה ואמר רחמנא לא תקח ע' רמב"ן ומגילת אסתר לסה"מ שרש שני.
שם אין לי אלא צרתה צרת צרתה מנין ת"ל לצרור ולא לצור ע"כ, והנה היא דרשת רב יהודא לקמן י"ג ע"א, דקאמר א"ק לצרור התורה ריבתה צרות הרבה ע"ש ומשמע דהוא משום דכתיב בשני רישי"ן כדכ' התוס' בריש מכילתין ד"ה עד, וזה המובן בלשון הש"ס ת"ל לצרור ולא לצור, אמנם גרסת הרי"ף ת"ל לצרור ולא לצרר. הרי דהוא דייק מדכתיב בוי"ו משמע לשון רבים וע"ש בחידושי אנשי שם, אכן גרסת הרי"ף בלתי מובן לע"ד. דזה הוה ניחא אי הוה כתיב בקרא לצרור בוי"ו. אז היה מקום לאמר דמיתורא דוי"ו מרבינן, אבל השתא לפמש"כ במסרה שלפנינו לצרר בלא וי"ו הרי אין מקום לגרסא זו, ואי משום דקרינן כאילו הוה כתיב בוי"ו, א"כ אתינן בזה לדרשת מקרא מסרת, ואין זה במשמעות הענין וצ"ע כעת.
שם אימור דאמרינן אתי עשה ודחי ל"ת ל"ת גרידא ל"ת שי"ב כרת מי דחי, ע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' סמ"ך.
שם ותו ל"ת גרידא מנלן דדחי דכתיב לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך וא"ר אלעזר כו', ע' ת' הרשב"א סי' שמ"ו,
תוד"ה למעוטי. כדאמר בפ"ק דקידושין וכ"ת תנא ושייר והא ארבעה קתני כו', ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים.
תוד"ה לפי. וי"ל כיון דלגבי בעל לא משכחת צרת צרה אין לנו להחמיר בטומאה כו', ע' בקובץ הערות סי' י"ב.
בא"ד ועוד אור"י דדוקא בטומאה דכתיב גבי בעל הוי כעריות דכתיב בלשון לאו כו', ע' בת' הגרע"א סי' קכ"ד.
תוד"ה ל"ת. דא"כ היכי דחי עלה מי דמי התם חדא איסורא הכא תרי איסורי הא לא מפלגינן בשום מקום וילפינן מכלאים בציצית אפילו תרי איסורי כו'. ע' בס' עולת שמואל ח"א סי' ע"ו.
בא"ד דשאני אשת אח דמצותו בכך וא"א בענין אחר לקיים מצות יבום כו', ע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' וירא סי' יוד אות ט'.