אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף קכה.

דף קכד:

במשנה, וקולית המוקדשין הנוגע בהן בין סתומים בין נקובים טמא, ולכאורה יל"ד קצת הלא הטומאה אינה באה בשביל המוקדשין, דמוקדשין לא מטמא. אלא בשביל הפיגול והנותר. א"כ מדוע לא קתני קולית הפיגול או הנותר. כלשון הרמב"ם בפ"ח ה"ד מאה"ט, די"ל דהרמב"ם כשהעתיק דין המשנה כתב אגב אורחיה פירושו דהטומאה היא משום הפיגול או הנותר. אבל מסדר המשנה בהכרח קראו קולית המוקדשין. דהקולית בעצמה היא מוקדשין רק ששימש נותר. והיינו דקאמר בגמרא מוקדשין קמ"ל שימוש נותר מילתא היא והתנא הבליע בזה נמי כדאמר ר' יצחק עצמות קדשים ששימשו נותר מטמאין את הידים הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור.

רש"י ד"ה ואי דאיכא וקיי"ל בברכות כל חלל שאין בו טפח אינו חוצץ בפני המת ע"כ, וקשה מדוע לא הורה מקורו מסתם משניות רפ"ז דאהלות וספי"ד שם דתנן טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. ואפשר משום דבברכות קאמר רבא עלה דבר תורה ופירש"י שם הלמ"מ ע"ש ולפ"ז טפי עדיף ליה להורות מהא דברכות להיות מקור נפתח גם להמשניות מפני שהוא הלמ"מ, ולקמן ע"ב פרש"י דקיי"ל בוקעת ועולה כו' ולא הורה שום מקור לזה ויל"ד לפ"ז ברש"י כריתות דכ"א ע"ב שהורה מקור לדין זה מהא דבסוגיין.

תוד"ה נוגע, וא"ת ולישני ליה הא מני ר' יוסי דלית ליה טומאה בוקעת ועולה ושמא לא מסתבר ליה לאוקמה כר' יוסי ע"כ, וקשה הלא בכל הש"ס מצינו הא מני רבי פלוני היא ומדוע דוקא הכא לא מסתבר ליה לאוקמה כר' יוסי, ולכאורה היה אפ"ל לפ"מ דפירש"י בברכות די"ט ע"ב דהא דטומאה רצוצה בוקעת ועולה היא הלמ"מ, ובע"כ דר' יוסי הוא יחידאי דלא גמיר הלכה זו מרביה, ולהכי לא מסתבר לאוקמה כוותיה, אך יש לדחות דהא אשכחן כה"ג בב"ק ד"ג ע"ב ודט"ו ע"ב ודי"ז ע"ב דצרורות ח"נ משלם הלכתא גמירי לה. וסומכוס ס"ל דמשלם נזק שלם, ואפ"ה אוקמינן שם די"ח ברייתות כסומכוס, ואמוראי פליגי בפלוגתא דסומכוס ורבנן ע"ש, ובע"כ אי דסומכוס גמיר הלכה ומוקי לה בכח כחו או לא גמיר הלכה כלל כדאמר שם די"ט ע"א, וע' בתוס' שבת דצ"ז ע"א, ומשו"ה היו מחכמי הש"ס דנקטו ג"כ בשיטת סומכוס שקבל מרבו, עד דמסתבר להו לעמוד בשיטתו או לאוקים כוותיה, ומדוע לא נימא כן גם בדר' יוסי דפליג אטומאה רצוצה בוקעת ועולה.

ואפשר דהתם אוקמינן לברייתות כסומכוס, אבל סתמא דמשנתנו ר"פ כיצד הרגל סתמה כהלמ"מ, משא"כ בסוגיין דהוא לאוקים סתם משנה כיחידאה נגד הלמ"מ, ומכש"כ לפ"מ דמשניות דאהלות נסתמו כהלמ"מ כמש"כ בחידושי לעיל בסמוך, ולהכי לא מסתבר לאוקים מתניתין דהכא כר' יוסי.

תוד"ה ואי, דמדנקט קולית משמע דמיירי דאיכא מוח קצת, ע"ל דקי"ט ע"א וברש"י ד"ה דיקא נמי.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה