אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קיז:
וחד למעוטי מטומאה. ע' מנחות דע"ד ע"ב תוד"ה לאו ובפי' הראב"ד לתו"כ ויקרא סוף דבורא דנדבה.
העור והרוטב פרק תשיעי
במשנה העור והרוטב כו' מצטרפין לטמא טו"א אבל לא טומאת נבלות, ע' באר יצחק חי"ד סי' ט'.
שם כיוצא בו השוחט בהמה טמאה לעכו"ם ומפרכסת מטמאה טו"א אבל לא טומאת נבלות, ע' אהלות פ"א מ"ו ובתוספתא שם רפ"ב ובס' האשכול ח"ב סי' נ"ד ובפר"ח ליו"ד סי' כ' סק"ה.
שם ר' יהודא אומר האלל המכונס כו', ובתו"כ שמיני פרשה יוד דריש לה ר' יהודא מקרא בנבלתה ולא באלל המפוזר כו'.
שם דתנא דבי ר' ישמעאל. ע' בת' חו"י סי' צ"ד מש"כ בשם השל"ה.
שם על כל זרע זרוע כדרך שב"א מוציאין לזריעה כו', ע' בשטמ"ק בסוגיין ובמש"כ בחידושי לקמן דקי"ט ע"א.
שם דת"ר בנבלתה ולא בעור שאין עליו כזית בשר כו' בתו"כ שמיני פרשה יוד גריס בנבלתה ולא בעור שיש עליו כזית בשר כו' וע"ש בפי' הראב"ד, אולם בהתוה"מ שם סימן קנ"ט גרים התם כמו בסוגיין.
רש"י ד"ה המכונס, וחייב עליו אם נגע ונכנס למקדש או אכל קדש, ע"ל דקכ"א ע"א רש"י ד"ה חייבין ובתוד"ה והוא.