אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קיז.
במשנה, שהדם נוהג בבהמה וחיה ועוף כו' ע' שאילתות ר"פ ויקרא ובהעמק שאלה שם.
שם בין טמאים בין טהורים. ע' בפמ"ג ליו'"ד במשבצות סי' י"ג סק"א ובנוב"י מ"ת חי"ד סי' ל"ה.
שם מה"מ א"ר ינאי דא"ק כאשר יורם כו'. והנה כמו דהכא קאמר מה"מ דיש מעילה בחלב, כמ"כ קאמר בתר הכי בגמ' מה"מ דבדם אין בו מעילה, ובשניהם טרח הש"ס למילף מקראי טובא, וקשה אמאי לא הביאו בש"ס ברייתא דתו"כ ויקרא דבורא דחובה פרק כ', על הכתוב המדבר בעצם דין מעילה, נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדש ה', דהכי תניא התם. מנין לרבות את החלב למעילה ת"ל קדשי ה' ריבה יכול שאני מרבה את הדם ת"ל מקדשי ה' מיעט כו' ע"ש. ולפ"ז הרי יש לנו ריבוי לחלב ומיעוט לדם מחד קרא. וע"ש בהתוה"מ סי' שמ"ט.
וי"ל דר' ינאי דהכא לטעמיה אזיל במעילה דט"ו ע"א, דדריש מקדשי ה' המיוחדין לשם והוא עולה, אבל קדשי מזבח אית בהו לכהנים ואית בהו לבעלים, וא"כ אפילו חטאת ואשם ממועטין וע"ש תוד"ה מחוורתא, והכא דבעי למילף על סתם חלב דמועלין בו ואפילו דקדשים קלים משו"ה מצא טפי למילף מקרא דכאשר יורם משור זבח השלמים כו' מה פר כהן משיח יש בו מעילה אף שור זבח השלמים יש בו מעילה, ועפ"ז שפיר פריך ליה ר' חנינא כיון דכל חידושא היא רק על קדשים קלים, דקדק"ד כבר איתרבו בתו"כ מקרא דמקדשי ה', א"כ גם קדק"ל ל"ל למילף מהיקש דפר כהן משיח, כעורה זו ששנה רבי כל חלב לה' לרבות קדשים קלים למעילה.
שם א"ל רב מרי לרב זביד אי אליה איקראי חלב תתסר באכילה כו' בה"ג הוסיף תיבת בזמן הזה וע"ל דצ"ג ע"א תוד"ה אמר ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ה וביראים סי' קמ"ד ובס' התרומה סי' מ"ג ובפי' הראב"ד לתו"כ צו פרשה יוד ובבאר שבע לכריתות ד"ד ע"א.
שם חלבו האליה איקראי חלב סתמא לא איקראי, עמש"כ בחידושי לבכורות דל"ח ע"ב.
שם מה"מ אמר עולא דא"ק לכם שלכם יהא, בילקוט אחרי רמז תקפ"ב לא הזכיר תיבת עולא בדרשה זו רק בשם סתמא דהש"ס ובדרשת לכם עמש"כ בחידושי לקמן דקי"ח ע"א.
שם דבי ר' ישמעאל תנא לכפר לכפרה נתתיו ולא למעילה ור' יוחנן אמר א"ק הוא כו', ע' ירושלמי יומא פ"ה ה"ו ובמש"כ בחידושי למעילה די"א ע"א:
שם אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו, ע' תמורה דל"ג ע"ב תוד"ה הנשרפין ובקידושין דנ"ז ע"א תוד"ה כפרה ובחידושי הרשב"א שם.
שם אלא לר' דוסא דאמר שלא ישתמש בהן ליוה"כ אחר כו', בתו"כ אחרי פרק ו' הגרסא ר' יוסי.
תוד"ה אמר, והא דתנן בפ' אמרו לו יש אוכל אכילה אחת וחייב עליה ד' חטאות ואשם אחד איכא לאוקמי בעולה ע"כ, ולכאורה היא נגד גמרא ערוכה בשבועות דכ"ד ע"ב, דאוקמינן למשנה דיש אוכל אכילה אחת כו' דאיירי בבכור, וכה"ג הק' הטו"א לר"ה. דכ"ח ע"ב ע"ד התוס' בכריתות די"ג ע"ב ועמש"כ בחידושי שם.
ודאתאן לדברי התוס' וקושית הטו"א על דבריהם שם, נלע"ד דמש"כ התוס' שם דלאחר זריקת הדם ליתא עוד בשאלה, היא משנה מפורשת בנזיר דכ"ח ע"א, דהתם תנן נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר ע"ש, ולכאורה אין לחלק בזה בין התרת החכם להפרת הבעל, והא דר"ע פליג וס"ל דאפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר, הוא רק משום הפסד קדשים כדאמר שם בגמ', אבל גבול זמן השאלה משמע מהתם דהיא הזריקה כמש"כ התוס' בכריתות שם.
תוד"ה הוא. וא"ת דהתם תנן דם בתחלה אין מועלין בו יצא לנחל קדרון מועלין בו וי"ל דמעילה דהתם מדרבנן היא, ולע"ד בלתי מובן קושיתם, הלא שם גופה במעילה די"א קאמר דמתניתין דהתם הוא כר"מ ור"ש דס"ל מועלין בדמים. ומשנתנו בע"כ כחכמים שם דפליגי וס"ל אין מועלין. וכן מבואר בתוספתא דזבחים פ"ו, וכן ילה"ק על מסדר המשנה גופה איך סתים משנתנו דהכא כחכמים ודהתם כר"מ ור"ש, עוד יל"ד בתירוצם הכא דמעילה דהתם מדרבנן היא ע"כ, הלא כל פלוגתא דר"מ ור"ש וחכמים הוא רק במעילה דרבנן. והכא הרי נחית למעילה דאורייתא, וע' יומא דנ"ט ע"ב ובתוד"ה הוא ובראב"ן סי' רע"ז וצ"ע כעת.
בא"ד דתקון רבנן מעילה אע"ג דבדילי מינייהו כו', ע' מעילה ד"ב ע"ב תוד"ה ומי ובמש"כ בחידושי שם.
בסה"ד ובעור דליכא מעילה מדאורייתא כו', ע' נחל יצחק סי' כ"ה קונטרס תפיסה בדררא דממונא ענף א'.