אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קיג:
כאן גדי עזים כו'. ע' ילקוט תולדות רמז קט"ו ובמשפטים רמז שנ"ט.
שם תרי מעוטי כתיבי עזים העזים. ע' לבוש סי' פ"ז ס"ב ובפמ"ג שם סק"ב בשפ"ד.
שם גדי לרבות את החלב כו'. ע' סנהדרין ד"ד ע"ב תוד"ה דרך ובת' רדב"ז קונטרס ללשונות הרמב"ם סי' רמ"ה.
שם גדי לרבות את המתה, ע' בכסא דהרסנא לבשמים ראש סי' ס"ח.
שם גדי להוציא את הטמאה, ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' ל"ג.
שם בחלב אמו ולא בחלב זכר. ע' ש"ך סי' פ"ז ס"ק ט"ז וביאור הגר"א ופמ"ג שם.
שם בחלב אמו ולא בחלב שחוטה, ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"א סי' ב'.
שם בחלב אמו ולא בחלב טמאה, ע' זוה"ק משפטים דף קכ"ד ע"ב.
שם דם נמי לאו גדי הוא. עמש"כ בחידושי לקמן דקי"ד ע"א.
שם ושליא נמי פירשא בעלמא הוא. ע' פר"ח סי' פ"א סקי"ב ובאור שמח פ"ה הי"ג ממ"א.
שם וסבר שמואל אחע"א כו', ע"ל דק"א ע"א תוד"ה איסור ובפלתי סי' פ"ז ס"ק י"ג ובח"ס חי"ד סי' צ"ב.
שם והאמר שמואל משום ר' אליעזר מנין לכהן טמא כו', בסנהדרין דפ"ג ע"א גריס דאמר שמואל א"ר אליעזר. ואית דגרסי התם אלעזר אולם משמע דגרסא דהכא עיקרית. דהא מסקינן הכא הא דידיה הא דרביה, ודייק רש"י מלשון משום ר' אליעזר. והוא שהיה בשעת החורבן. ושלא ראה אותו. משו"ה נופל לשון משום ע"ש, דלפי הגרסא בסנהדרין ר' אליעזר, או ר' אלעזר שהוא ר' אלעזר בן שמוע התנא הרי בע"כ שהיו זמן רב קודם דורו של שמואל. ולא שייך לאמר אמר שמואל א"ר אלעזר או אליעזר דלשון זה הוא במי ששמע מפיו. ואם הוא ר' אלעזר בן פדת האמורא, דהוא סתם ר' אלעזר בש"ס, הלא היה תלמידו של ר' יוחנן כדפירש"י ביבמות דע"ב ע"ב. א"כ לא הוה אמר בסוגיין דשמואל אמר הכי משמיה דרביה, דאיהו החזיק עצמו גם לרביה דר' יוחנן, כדאמר לא ידע מידי דרביה אנא. ור' יוחנן גופיה אמר על שמואל אית לי רב בבבל כדאמרינן לעיל דצ"ה ע"ב, ושמואל היה בבבל ור' אלעזר הוה מרא דארעא עא דישראל כדאמר ביומא ד"ט ע"ב. וכן היא הגרסא העיקרית כמו בסוגיין בשאילתות פ' קרח סי' קל"ב ובר"ש פרה פי"א מ"ג, ובכפתור ופרח פל"ד הביא הא דסנהדרין, ושם גופיה גריס אמר שמואל משום ר' אליעזר.
שם איבעית אימא בעלמא קסבר שמואל אחע"א ושאני התם דמיעט רחמנא ומתו בו אב"א כו'. ע' ש"ק לירושלמי שבועות פ"ג ה"ד ובנוב"י מ"ת חא"ח סי' קי"ט ובחי"ד סי' נ"ג.
שם המבשל חלב בחלב כו', ע' בכסא דהרסנא לבשמים ראש סי' קמ"א.
רש"י ד"ה ולא בחלב שחוטה דאמו משמע הראויה להיות אם ולא משנשחטה. ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' ל"ו ובח"ס חי"ד סי' י"ד.
רש"י ד"ה פרט, אבל בתרומה לא התרתי לך לאכול בטומאת עצמה ולאו הבא מכלל עשה עשה, ע' בזהר הרקיע דף כ"ט ובח"ס ח"ו סי' י"ז.
רש"י ד"ה הא דרביה, וכל היכא דקתני משום פלוני לא שמע מפיו כו', ע"ל די"ז ע"ב רש"י ד"ה כל היכא ומש"כ בחידושי שם בארוכה.
תוד"ה עזים העזים תימה דבחד מיעוטא סגי כו'. ע' באר שבע לכריתות ד"ו ע"א.
תוד"ה דם לאו גדי הוא וא"ת מ"מ לא אמעיט אלא מגדי כו'. ע' פלתי סי' ס"ט סק"א.
בא"ד דאפילו לא הוה כתיב אלא לא תבשל בשר בחלב אמו הוה ממעטינן דם כו', ע' בביאור הגר"א סי' פ"ז סק"כ ובמש"כ בחידושי לעיל דע"ז ע"ב.
בא"ד הוה ממעטינן דם דלא איקרי בשר כו', ע' שבת דע"ז ע"א תוד"ה הואיל ובפסחים דכ"ב ע"א תוד"ה והרי ובסנהדרין ד"ד ע"א תוד"ה מניין ובמנחות דקי"ד ע"א תוד"ה הואיל ומש"כ בחידושי למעילה די"ז ע"א ולקמן דקי"ד ע"א, וע' עוד בכסא דהרסנא לבשמים ראש סי' רפ"ה.
תוד"ה ושאני, יבא איסור נבלה ואיסור טרפה ויחול על איסור חלב דשאני נבלה דמטמאה כו'. ע' נוב"י מ"ת חי"ד סימן י"ג ובת' הגרע"א סימן ק"ע.