אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף קב:

דף קב.

אכל צפור טהורה בחייה בכל שהוא ע' פסחים דכ"ד ע"ב תוד"ה פרט ובחידושי הגרע"א שם ובת' מהר"ם ב"ב סי' ק"ס ובת' רדב"ז ח"א סי' רי"ט.

שם וטמאה בין בחייה בין במיתתה בכל שהוא, ע' בס' האשכול ח"ג סי' כ"ט ובנחל אשכול שם ובס' התרומה סי' נ' וברוקח סי' תע"ו ובליקוטים מחידושי הגרע"א בסוגיין.

שם חנקה ואכלה דברי הכל בכזית, לפנינו הגרסא בתוספתא דע"ז פ"ט חנקה ואכלה פטור.

שם דכו"ע מיהא לא בעינן כזית. ע' מג"א ה' פסח סי' תע"ה סק"ה ובחידושי הגרע"א ז"ל שם.

שם א"ר שרביא כקלניתא, ע' ת' הרשב"א סי' רפ"ב.

שם כעין קלניתא, כה"ג ב"ב ד"כ ע"א.

שם אמר רבא את"ל סבר רבי מחשבת אוכלין שמה מחשבה כו' ע' חמדת שלמה חאה"ע סי' י"ז.

שם א"ל אביי ומי איכא מידי דאילו אכיל ליה אחר לא מחייב ואכיל ליה האי מיחייב א"ל זה לפי מחשבתו וזה לפי מחשבתו ולכאורה מאי פריך ליה אביי ומי איכא מידי כו' הלא משניות שלימות שנינו כה"ג בפ' כלל גדול דע"ה ע"ב ובר"פ המצניע דאם הצניע דבר שאין מצניעין כמוהו והוציאו בשבת אינו חייב אלא המצניעו וכל אדם אין חייב עליו אלא כשיעורו, אך י"ל דמשבת לא גמרינן משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה, הרי דרחמנא תלי הפעולה במחשבת הפועל.

אכן יל"ד הלא אביי גופיה קאמר בזבחים דמ"ז ע"א, ר"א ב"ר יוסי ור"א ור"ש בן אלעזר כולהו ס"ל זה מחשב וזה עובד הויא מחשבה. ולפ"ז י"ל נהי דאם אכיל ליה אחר סתם הוה פטור. אבל אם אכל האחר אחרי שזה חשב לאוכלה אבר אבר, אפשר דבאמת ע"י מחשבתו יתחייב ג"כ האחר, ואיך פשיטא ליה הכא, דרק איהו חייב משום מחשבתו והאחר פטור' ואולי מפני דאביי קאמר התם בלשון כולהו ס"ל, והיא שיטה ולית הלכתא כשיטה, וע' ב"מ דס"ט ע"א ובתוד"ה אלא ובמש"כ בחידושי לקמן דקכ"ד ע"ב.

שם א"ר יוחנן לא תאכל הנפש עם הבשר זה אבמה"ח כו', וסוגיא דסנהדרין דנ"ז ודנ"ט דילפו אבמה"ח מקראי אחריני. הוא רק לב"נ, ולהכי יליף ר' יוחנן גופיה שם דנ"ו ע"ב אכל תאכל ולא אבמה"ח, אבל לישראל יליף מקרא דלא תאכל הנפש וגו' שנאמר לאחר מ"ת, וע' בס' יראים סי' קל"ו ובווי העמודים שם. ובח"ס חי"ד סי' ק"ו ובעונג יו"ט סי' ס"ו.

והנה עצם דרשת ר' יוחנן דהכא מבואר בספרי ראה, אולם בירושלמי פסחים פ"ב ה"א יליף אבמה"ח מבשר בשדה טרפה ל"ת, וע"ש במה"פ ובירושלמי נזיר פ"ו ה"א ושם בש"ק ומה"פ, אכן בתרגום אונקלוס משפטים משמע כדדריש ר' יוחנן הכא, דז"ל ובשר תליש מן חיוא חיא לא תכלון, וע' בס' האשכול ח"ג סי' כ' ובריש ה' שחיטה שם ובפמ"ג ר"ס ס"ב במשבצות.

שם ובשר בשדה טרפה ל"ת זה בשר מן החי, ובס' המצות ל"ת קפ"א נשתבשה הגרסא וצ"ל כדהכא, וע' מכות די"ח ע"א תוד"ה ולילקי וביומא דל"ו ע"ב תוד"ה לאו. ומה שהאריך בדבריהם בהתוה"מ בפ' משפטים בפסוק ובשר בשדה וגו'.

שם ורשב"ל אמר ל"ת הנפש עם הבשר זה אבמה"ח ובשר מן החי' והנה בשאילתות פ' נח סי' ו' ובה"ג ה' אבמה"ח משמע דדרשי כר"ל, דז"ל דאסיר למיכל בישרא דתליש מן חיותא מיקמי דתשתחיט דכתיב לא תאכל הנפש עם הבשר ע'"ש, אכן אי נקטו כר"ל מדוע שיירו לאבמה"ח למדרש נמי מהאי קרא כדדריש ר"ל, ואי משום דכש"כ הוא דאם חייב על בשר מן החי, הלא לא גרע אבר שלם שיש בו בשר גידין ועצמות א"כ תקשה יותר בסוגיין מדוע צריך לר' יוחנן כל קרא דל"ת הנפש עם הבשר לאבמה"ח, אחרי דאית לן קרא דבשר בשדה טרפה ל"ת לבשר מן החי, וק"ו שנאסר אבמה"ח כנ"ל וצ"ע כעת.

שם לר' יוחנן אינו חייב אלא אחת ע' פלתי סי' מ"ג סק"ג.

רש"י ד"ה בחייה בכל שהוא משום אבמה"ח כו'. ע' פר'"ח סי' ס"ב סק"ג.

רש"י ד"ה טמאה, דבריה היא ולא צריכה שיעור כו', ע"ל דצ"ו ע"א תוד"ה מ"ט ובראב"ן סי' כ' ובאבני שהם שם אות ל'.

בא"ד אבל לאו דנבלה ליכא לחיובי משום בריה כו'. וכ'"כ המחבר ר"ס ק' וע"ש בש"ך סק'"ד ובס' הארוך שלו.

תוד"ה אכל צפור, ה"נ במשהו בשר גידים ועצמות כו'. ע' בביאור הגר"א ליו"ד סי' ק' סק"ב ובפר"ח סי' ס"ב סק"ג.

תוד"ה שאין, אמאי לא חייל עליה איסור אבמה"ח כיון דליכא מטרפה אלא ח"ש כו'. ע' באר יצחק חא"ח סי' ד' ענף ד' ובעונג יו"ט סי' צ"ה.

בא"ד דאפילו למ"ד לאברים עומדת מודה דלא לחתיכת בשר עומדת בחייה, ע' בפמ"ג סי' ס"ב בשפ"ד סק"ג ובחידושי הגרע"א שם סי' כ"ז ובחמדת שלמה חי"ד סי' י"ב ובעונג יו"ט חא"ח סי' כ"ו.

תוד"ה ובשר, ואע"ג דאיצטריך לבשר שיצא חוץ ממחיצתו כו'. ע"ל דמ"ב ע"א רש"י ד"ה ובשר ומש"כ בחידושי שם.

תוד"ה אכל אבר, ואע"ג דאין לוקין על לאו שבכללות כו'. ע' בס' המצות ל"ת קפ"ב ובשרש ט' ורמב"ן ומגילת אסתר שם ובזהר הרקיע שרש ט' ובת' מהרי"ט ח"א סי' ס"ח.

תוד"ה לר' יוחנן. ואע"ג דאנא ומבושל לקי שתים שאני התם דכתיב בוי"ו כו'. ע' בחידושי באר שבע לכריתות ד"ד ע"א ובשושנת העמקים כלל י"ח.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה