אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף פד:
כסא דחרשין ולא כסא דפושרין ע"כ, ול"ד למיא דפשורי דלעיל דמ"ו ע"ב ודמ"ז ע"ב. דהכא חמין טפי כדכ' בפר"ח סי' ל"ו סק"ז וע"ש סי' קט"ז סק"ט.
שם לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו כו', וראיתי ביפה תואר למד"ר בראשית פ"כ, שהקשה מהא דאמרינן לעיל ע"א מי שיש לו מנה יקח לפסו ליטרא ירק כו'. הרי דהנהגת אכילתו צריך להיות לפי אפשרותו, ותירץ דהכא איירי באיש בריא ולהכי יאכל פחות ממה שיש לו ולעיל איירי באיש חלש ע"ש, וקשה הלא אברייתא דראב"ע לעיל, אמר רב צריכין אנו לחוש לדברי זקן הוא ראב"ע. ומסיק עלה ר' יוחנן אבא ממשפחת בריאים הוה אבל כגון אנו כו' ע"ש הרי דהתם איירי באנשים בריאים, ולדעתי אפ"ל דלעיל איירי רק בנוגע לעצם האכילה, משא"כ הכא כלפי שאמר ג"כ דילבש ויתכסה במה שיש לו ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו קאמר נמי דיאכל פחות מערך זה שיש לו לכלכלת הוצאות ביתו בכלל. שם השוחט לחולה בשבת חייב לכסות כו', ע' בתשובות הרשב"א ח"ד סי' שט"ז שי"ז ובפרדס סי' ר"ו.
שם ר' יוסי אומר כוי אין שוחטין אותו ביו"ט כו', ע' ירושלמי ביצה פ"א ה"ג.
שם ומה מילה שודאה דוחה שבת כו' מה למילה שכן אינה נוהגת בלילי י"ט כו', ע' בחידושי ח"ס לביצה ד"ח ע"א.
שם כסוי שאין ודאו דוחה שבת כו', הטעם דלא דחי שבת אפילו בשיש לו דקר נעוץ מבעוד יום דלא מיתסר אלא מדרבנן, ע' בר"ן ובת' מהרשד"ם חא"ח ס"ס כ"ב.
שם אינו דין שאין ספקו דוחה יו"ט, ע' רי"ט אלגזי לה' בכורות פ"ו סי' נ"ח.
שם תקיעת שופר בגבולים תוכיח שאין ודאה דוחה שבת כו', ע' בטעם המלך ה' שופר ובבאר יצחק חאה"ע סי' א' ובת' משיב דבר חא"ח סי' ל"ו.
שם מה למילה שכן אינה נוהגת בלילי ימים טובים תאמר בכסוי שנוהג בלילי ימים טובים. פי' ויוכל לכסות אח"כ בלילה, וע' ברי"ף וברמב"ם פ"ג ה"א מה' יו"ט ופי"ד ה"ד מה"ש ובה"ג ה' כסוי הדם ובחידושי הרשב"א לביצה ד"ח ע"ב.
רש"י ד"ה מילה אינה בלילה אלא ביום דיום כתיב בה ע"כ, והא דלא חשיב לה במשנה מגילה ד"כ ע"ב. בהדי כל הני דכשרים כל היום, כבר הקשה שם הרשב"א בשם ר"ת ונשארו בצ"ע, ועמש"כ בטו"א ופני יהושע שם.
תוד"ה הרוצה, ואור"ת דהתם בישוב ומשום עין הרע כו'. וכ"כ התוס' בפסחים שם וכ"ה בתמים דעים להראב"ד סי' קע"ח.
תוד"ה כסוי, דאפילו ספק נמי שרי בדאיכא דקר נעוץ, ע' במג"א ה' יו"ט סי' תצ"ח סקל"א ובחידושי הגרע"א שם ובחידושי פנים מאירות לביצה ד"ח ע"א בתוד"ה ואי.
תוד"ה תקיעת, דאם אשה היא זה הטומטום אסור להוציא לצרכה דהא לא מחייבא כו', ע' בשו"ע או"ח סי' תקפ"ט ס"ו ובביאור הגר"א שם סק"ו ובבאר יצחק חא"ח סי' י"ג ענף ה'.
בא"ד א"נ ה"ק שאין ודאה דוחה שבת משום גזירה דרבנן כו'. ע' בביאורי הגר"א ה' ר"ה סי' תקצ"ו סק"ג ובת' פמ"א ח"א סי' ק"ב ובת' ח"צ סי' ל"ה ובש"א סי' ק"ג וסי' ק"ח.