אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף פד.

דף פג:

א"ק חיה או עוף מה חיה אינה קדש אף עוף אינו קדש ע"כ, ולכאורה האי היקש דחיה לעוף מבע"ל בתו"כ מה חיה שהיא מטמאה בגדים אף עוף שהוא מטמא בגדים יצא עוף טמא שאינו מטמא בגדים ע"ש די"ל דבע"כ בין לר"מ ובין לר"ש ממעטינן עוף טמא רק מדכתיב אשר יאכל כדאמרינן לקמן דפ"ה ע"א, ומשו"ה מייתר להו בש"ס היקש דחיה לעוף למעט מוקדשין.

שם מה חיה לא חלקת בה אף עוף לא תחלוק בו. ע' טו"א לר"ה ד"ט ע"א ובקו"א שם.

שם א"ל יעקב מינאה לרבא, ע' ע"ז דכ"ח ע"א ושם רכ"ז ע' ב תוד"ה שאני ודי"ז ע"א תוד"ה ויעקב ובמגילה דכ"ג ע"א תוד"ה אמר ובחידושי הגרע"א לי"ד סי' רס"ה ס"א.

שם א"ק על הארץ תשפכנו כמים מה מים לא בעי כסוי אף האי נמי לא בעי כסוי ע"כ, ואע"ג דדרשינן נמי מהאי קרא לדם קדשים שאינו מכשיר לעיל דל"ג ע"א וע"ש תוד"ה השוחט ובפסחים דט"ז ע"ב תוד"ה דם. ושם דכ"ב ע"א דריש מיניה לדם שמותר בהנאה, ולעיל דל"ה ע"ב איצטריך ליה להתיר דמן דפסולי המוקדשין וע"ש תוד"ה למישרי.

אמנם תלתא על הארץ תשפכנו כמים כתיבי, ובספרי ראה דדריש לכולהו ושייר לדם קדשים שאינו מכשיר. משום דזהו מימרא דר"ח בר אבא א"ר יוחנן ומ"מ לא איצטריך קרא באפי נפשיה רק מחד קרא נפק"ל, דמדסתם דם מכשיר את הזרעים משום דנשפך כמים. ממילא מוכח דדם קדשים שאינו נשפך כמים אינו מכשיר, וע"ש בהתוה"מ.

שם אלא מעתה יטבילו בו א"ק אך מעין ובור כו' ואימא ה"מ שאר משקין דלא איקרו מים אבל דם דאיקרו מים ה"נ כו', ולכאורה ניהי דאיקרי מים אבל עכ"פ מראה מים אין בו. ולקמן דק"ז ע"א אמרינן ד דאפילו גבי נטילת ידים קפדינן אחזותא ומכש"כ לטבילה בדם של מ' סאה דהוא ג"כ דבר שנפשו של אדם קצה בו. ובע"כ דכוונת הש"ס על טבילת כלים, וכדמשמע קצת הלשון של יטבילו בו, אמנם גם על טבילת כלים קשה, ניהי דדם איקרי מים. אבל בנוגע לטבילה, היתכן שאם עומד דלי מלא מים שיטבילו בו משום שהוא מים, הלא בדיני טבילה גדרה תוה"ק בדינים מיוחדים של מעין. ומראה מים, ואין מטבילין בכלים כדתניא בתו"כ שמיני מעין ובור יכול אפילו בור שבספינה יהיה טהור ת"ל מעין מה מעין שעקרו בקרקע אף מקוה שעקרו בקרקע ע"ש.

לכן נלע"ד דכוונת הש"ס שיטבילו בו מחטין וצינורות, ולכלים כאלו שיעורא דמקוה מן התורה ברביעית כדפירש"י בפסחים די"ז ע"ב, ואי משום דרבנן בטלוה להאי שיעורא כדאמרינן בנזיר דל"ח ע"א אכן הכא הלא מקשה הש"ס על דאורייתא. ומעין איקרי משום דנובע מהבעל חי (דוגמא בלשון הש"ס מעינות הזב) דבמקוה לא קפיד קרא רק שיהיה בידי שמים כמעין כמבואר בתו"כ שם. וה"נ מקור הנביעה מהבעל חי הוא בידי שמים, וכשנשפך ממנו הדם על הקרקע יטבילו בו, ואי משום שינוי מראה אפשר דלא פסיל רק במים שנשתנה ממראהו הטבעי, משא"כ בדם דאיקרי מים וזה הוא מראהו לא נפסל, או משום דמיא דצבעא מיקרי כדאמרינן במכות ד"ג ע"ב. והתם פסולו משום מים שאובין. אבל הכא כיון דמים הוא וממעין בא, להכי יהיה כשר לטבול בו, ומשני דלהכי אהני מיעוטא דמקוה מים ולא דם.

שם תלתא מיעוטי כתיבי כו', ע' קונטרס אבני מלואים לטו"א חגיגה די"א ע"א.

שם ת"ר אשר יצוד אין לי אלא אשר יצוד ניצודין ועומדין מאליהן מנין כגון אווזין ותרנגולים כו', כוונתם משום דבאין לכלובן לערב כו', כדאמרינן בביצה דכ"ד ע"א דאל"ה הא קאמר התם על אווזין ותרנגולים, דאומרים הבא מצודה ונצודנו. ובזולת זה מחוסרי צידה קרינן בהו, וע' שבת דק"ו ע"ב תוד"ה ואין ובט"ז או"ח ר"ס תצ"ז ובמג"א שם סקי"ב.

שם א"כ מה ת"ל אשר יצוד למדה תורה ד"א כו', וכן העתיקו בשאילתות ר"פ אחרי וביראים סי' קל"ט, אולם בתו"כ שם פרק י"א הגרסא א"כ למה נאמר אשר יצוד רבי אומר לימדך תורה ד"א כו'.

שם ת"ר כי ירחיב וגו' למדה תורה ד"א שלא יאכל אדם בשר אלא לתיאבון כו'. ע' נוב"י מ"ת חח'"מ סי' י"ד.

שם מבקרך ולא כל בקרך מצאנך ולא כל צאנך מכאן אמר ראב"ע כו'. ובספרי ראה מבואר דכל הברייתא מתחלתה היא מדברי ראב"ע וכ"ה בתנחומא ס"פ אחרי, ונראה דאיהו לטעמיה אזיל דדריש הכי בערכין דכ"ח ע"א, מאדם ולא כל אדם מבהמה ולא כל בהמה כו', ובתוספתא דערכין פ"ד הביא הא דהתם ודסוגיין סמוכים זל"ז, ותרווייהו בשם ראב"ע. ועמש"כ בחידושי לערכין שם.

שם מי שיש לו מנה יקח לפסו ליטרא ירק כו', וכ"ה גרסת רש"י ורגמ"ה, ועה"ג נרשם בשם השאילתות והערוך דצ"ל ללפסו ע"ש, אולם בילקוט ראה רמז תתפ"ד גריס, יקח לפתו ליטרא ירק. וכן בתר הכי בכולם הגרסא לפתו, וע' מהרי"ק שרש קכ"ח.

שם מאה מנה ישפתו לו קדירה בכל יום ע"כ, דוגמא מש"א בבראשית רבה פ"כ בפסוק כתנות עור, למדתך תורה דרך ארץ לפום חילך אכול.

שם א"ר יוחנן אבא ממשפחת בריאים הוה, ע"ל דל"ח ע"א תוד"ה איצטריך.

תוד"ה בעינן, וא"ת הא כ"ז שמפרכסין בני העמדה והערכה נינהו כו', ע' ערכין ד"ד ע"א תוד"ה ולא ושם בשטמ"ק בשם הרא"ש ומש"כ בחידושי שם ולבכורות דט"ו ע"א.

בא"ד ודוחק לאמר דהכא איירי בעוף כו'. ע' בת' דבר אברהם סי' ב'.

תוד"ה יצא. דהתם אם לא היה ניתז לא היה צריך גרירה כו'. ע' עונג יו"ט חא"ח סי' י"ח. מכל אשר לו ולא כל אשר לו

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה