אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סב:
חוץ מן היונה מפני שמוצצת כו' ע' בתרומת הדשן סי' ר"ס ובברכי יוסף חא"ח סי' תס"ו סק"א.
שם ואם איתא ליתני חוץ מיונה ותסיל אר"ז זה מוצץ ומקיא וזה מוצץ ואינו מקיא ע"כ, בגיטין דפ"ו ע"ב גבי קרצית משני באופן אחר. משום שהיו בקיאים בטבעיות בעלי חיים אלו.
שם הני כופשני צוצייני כו', ע' תשב"ץ ח"ב סי' ד'.
שם אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלי כו'. וכ"ה הגרסא במשנה נגעים פי"ד מ"ו ובסוכה די"ג ע"א ולפי גרסא זו יש מקום לפי' הערוך דהוא מין צבע וכחל, כמו לא כחל ולא שרק דכתובות די"ז ע"א, ויהיה לדעתו ביאור אזוב כוחלי כמו האי גברא דאקדיש באבנא דכוחלא דקידושין די"ב ע"א. אולם הרמב"ם בפי"א ה"ה מה' פרה נקט גרסת אזוב כחלית, וכ"ה הגרסא במשנה פרה פי"א מ"ז ובמכילתא בא פרשה י"א ובתו"כ ר"פ מצורע ובספרי חקת י"ט ו' ושם י"ח, לכן משמע לפי פירושו בפיה"מ בנגעים שם שהוא ממקום או מדינה, ומלבד מה דלשון כחלית מורה על שם מקום עוד הוא דומה יותר לשאר מיני אזוב דחשיב במשנה, יון, רומי, מדברי, שהם מן מקומות ומדינות כן הך דכחלית, אבל סתם אזוב הוא הגדל בארץ ישראל ולכן קראוהו בשם אזוב סתם. וע' בתרומת הדשן סי' רל"ה.
ובזה מתורץ קושית הר"ש בפרה פי"א מ"ז, דדייק אהא דתנן התם אזוב זה כשר, כדדייק לקמן דס"ג ע"א אברייתא דעורב זה עורב, אטו קמן קאי וע"ש בתירוצו ובפירוש הר"ש שם. אכן לפי שיטת הרמב"ם ניחא דהוא פירש דכל מיני אזוב הם ממדינות אחרות וסתם אזוב הוא הגדל בארץ ישראל ובה' פרה שם מסיק על סתם אזוב. שהוא האזוב שאוכלין אותו בעלי בתים, וכ"כ בפיה"מ בנגעים שם ולפ"ז מסדר המשנה שהיה בארץ ישראל והיה הסתם אזוב שם למאכל תמידי, להכי קאמר אזוב זה כשר, ולאפוקי הבאים ממדינות אחרות שאינם כ"כ בנמצא שם. ושפיר מסיק אזוב יון אזוב כוחלית אזוב רומי אזוב מדברי פסול, משא"כ גבי עורב דתני בברייתא עורב זה, שפיר הקשה הש"ס אטו קמן קאי, דמסתמא עופות טמאים לא היו מצויין בבתיהם. ועוד דבמיניהם אין שום חילוק על שם מקומם. וע' בס' יראים סי' ס"א.
שם כל שנשתנה שמו קודם מ"ת כו'. ע' סוכה די"ג ע"א ובהתוה"מ מצורע סי' י"ד.
שם אע"ג דרפי לא מקליף אלא בסכינא, ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' כ"ט ל'.
רש"י ד"ה פוסלין. והרי הן כמי שנעשת בהם מלאכה כו'. ע"ל ד"ט ע"ב ברש"י ותוס' ד"ה אם יכולה ובפסחים די"ח ע"א תוד"ה בטלו ובגיטין דפ"ו ע"ב תוד"ה כל ובר"ש פרה פ"ט מ"ג.
רש"י ד"ה תסיל מוצץ ומקיא ואפ"ה מין יונה הוא כו' ע' נוב"י מ"ת חי"ד סי' קמ"ג.
רש"י ד"ה אזוב. והאי מקשה סבר דצוצייני שם לווי הוא כו', ע' בת' ח"צ סי' קס"א.
רש"י ד"ה חובא והוגא, ומספקא לן אי קילוף הוא כו', ע' פלתי קונטרס פני נשר.
רש"י ד"ה עמוני ולא עמונית הלכה רווחת בישראל דכתיב ע"ד אשר לא קדמו וגו', ע' בת' מקום שמואל סי' ע"א.
תוד"ה מאי. וגם רבינו חננאל פי' גבי עוף הבא בסימן אחד טהור קבלה בידנו מאבותנו שזה הסימן קרקבנו נקלף כו' ע"כ, וכ"כ הרא"ש בסי' נ"ט והראב"ן בסי' רס"ח, וע' בס' התרומה סי' כ"ו ובת' ריקאנטי סי' ר"א.
תוד"ה תרנגולתא, אלא שני מינים הם הקרואים כך כו', ביותר ביאור כתבו במרדכי רמז תרמ"ב ובראב"ן סי' רס"ח.
תוד"ה חזיוה רבנן דדרסה ואכלה מתחלה היו סבורים דלא דרסה ואכלה כו' ע"כ, ובס' האשכול ח"ג סי' כ"ב כתב דבתחלה היה להם מסרת שאינה דורסת, וע' בת' הרא"ש כלל כ' סי' כ' ובט"ז סי' פ"ב סק"ד ובת' הריב"ש סי' קצ"א.