אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף סב.
היה בקי בהן ובשמותיהן כו'. ע' בב"י סי' פ"ב ובס' הארוך מש"ך שם ובת' הריב"ש סי' קצ"א.
שם והוא שיכיר עורב כו'. ע"ל דס"א ע"א תוד"ה כל שיש ובבעה"מ וחידושי הרמב"ן הרשב"א והר"ן.
שם והלא אנשי גליל העליון אוכלין אותו מפני שקרקבנו נקלף ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תרי"ד ובפלתי קונטרס פני נשר.
שם אלא עורב וכל מין עורב ע' ברדב"ז קונטרס ללשונות הרמב"ם סי' ר"א.
שם הלכתא עוף הבא בסימן אחד טהור והוא דלא דריס, ע"ל דס"א ע"א רש"י ד"ה עוף ובמש"כ בחידושי שם. וע' באדרת אליהו להגר"א ז"ל בפ' ראה י"ד י"ב.
שם עוף המסרט כשר לטהרת מצורע כו', ע"ל דקל"ט ע"ב תוד"ה ת"ש, ובט"ז ובנקוה"כ ופמ"ג סי' פ"ב ובפר"ח או"ח ה' יו"ט סי' תצ"ז סק"ט מה שהאריכו בגרסת וכוונת התוס' שם ובת' מקום שמואל קונטרס חידושי דינים ליו"ד סי' פ"ב.
ולעד"נ בפשוטו עפמש"כ רש"י הכא, וז"ל לטהרת מצורע שהוא צפור האמור בתורה ע"כ, ולפ"ז משמע שהיה מין צפור מיוחד לטהרת מצורע. ובתו"כ מצורע פרק ה' תניא ושלח את הצפור החיה ר' יוסי הגלילי אומר צפור שחיה חוץ לעיר ואיזו זו זו צפור דרור וע' במשנה נגעים רפי"ד. והשתא בסוגיין דקאמר שכשר לטהרת מצורע. הלא בהכרח דקאי על הצפור דרור, ולפ"ז נכונה גרסת התוס' לקמן דקל"ט ע"ב, במש"כ וצפור דרור היא טהורה כדמוכח באלו טרפות דס"ב, וקאי אהך דהכא. וע' בשערי תשובות למהר"ם ב"ר ברוך שער שני סי' פ"א ובמש"כ בחידושי לקמן דקל"ט ע"ב שם.
שם כי פליגי בדחיורא כרסה ר"א אסר ורבנן שרו והלכתא כרבנן דשרו, ע' בפי' הראב"ד על הספרא שמיני פרק ה' ובנחל אשכול לס' האשכול ח"ג ס"ס כ"ב ובמהרי"ק שרש קנ"ח ובט"ז יו"ד סי' פ"ב סק"ז ובנקוה"כ ופמ"ג שם ובפר"ח לאו"ח סי' תצ"ז סק"ט.
רש"י ד"ה וה"מ. כל כמה דלא חזינן ליה דדריס כו'. ע' פלתי קונטרס פני נשר.
תוד"ה מפני. דזפק של זרזיר קטן הוא כו'. ע' פר"ח סי' פ"ב סק"ג.
תוד"ה והוא. אבל אם היה דורס הא תנן עוף הדורס טמא ע' בביאור הגר"א סי' פ"ב סק"ג ובפלתי קונטרס פני נשר.