אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נז.
באחיזת עינים כו'. ע' במשנה סנהדרין דס"ז ע"א וברש"י ד"ה ולא האוחז.
שם שמוטת גף בעוף טרפה חיישינן שמא ניקבה הריאה ושמואל אמר תיבדק. והנה בתשובות מהר"ח אור זרוע סי' סמ"ך הקשה מדוע לא אמרינן לעיל דנ"א ע"א גבי הכה ע"פ כל השדרה כולה דתיבדק הכוליא כדאמרינן הכא גבי ריאה כו' ע"ש. ולע"ד בלתי מובן הדמיון שביניהם דמלבד מאי דהכא עלולה הריאה להתנתק בשמיטת הגף, מפני התדבקותה בבשר הרך כדפירש"י, משא"כ בהכה ע"פ כל השדרה כולה שיש בין העור והכוליא צלעות גדולות וקשות להגן על הכוליא והש"ס איירי רק בחשש פסיקת חוט השדרה הנפגע בהכאת המקל קודם שיגיע לכוליא, עוד בלא"ה יש לחלק ביניהם אע"ג דלקותא פסול בריאה ובכוליא, אמנם לפ"מ דנקב פוסל בריאה וכשר בכוליא. להכי אין מקום לדמותן לענין הבדיקה. דדוקא בריאה דפסלותה היא הנקב, בה שפיר מצאו תרופת הבדיקה שאפשר לברר על ידה, דהיינו שיכניס קנה דק בגרגרת לנפח בריאה ואם הרוח יוצא טרפה ואם לאו כשרה כדפירש"י, משא"כ בכוליא דפסלותה היא רק בלקותא ודאית המגיע למקום חריץ כמבואר בשו"ע סי' מ"ד. והשתא אם הטלה הוכה על מתניו ונמצאת כוליא שכנגדו אדומה אדמימיות שחורות ומטי למקום חריץ כדנסתפק שם. בזה הספק במקומו עומד, אולי גם לזה היתה כוונת רב באמרו לקתה בכוליא טרפה.
שם שמוטת גף בעוף כו'. ע' תרומת הדשן סי' ק"פ ובמה שהאריך בזה הבאר שבע בסוגיין.
שם מאי ריאה לעוף כו'. ע' פלתי ס"ס ל"ה.
שם אמר רב חנה הואיל ורוב צלעותיה מגינות עליה ע"ל דנ"ו ע"ב תוד"ה באלו ובס' האשכול ח"ג סי' י"ט.
שם ואת מפרשת שמעתתיה דרב בפירוש אמר רב שמוטה כשרה חתוכה פסולה כו'. ע' במעשה הגאונים ס"ס צ"ג ד"ה אותה בהמה ובפלתי סי' נ"ה סק"ד.
רש"י ד"ה דאנקורי עופות שנשתברו רגליהן בארכובה למטה או למעלה מארכובה כו'. ע' בת' הרא"ש כלל כ' סי' י"ח ובש"ך סי' נ"ו סק"ד, וברא"ש לקמן פ' המקשה סי' ז' הביא דברי רש"י דהכא בלא תיבת למטה, וע' בת' רדב"ז ח"א סי' כ"ז ובפר"ח ר"ס נ"ה ובפלתי שם.
רש"י ד"ה כנגדן בעוף אלמא ניקבה הריאה דבהמה ה"ה בעוף. ע' פר"ח ס"ס מ"ג.
רש"י ד"ה נהרא, ורב כשרה ס"ל וראה בני פומבדיתא שנהגו בו איסור ולא התירו בפניהם כו'. ע"ל ד"נ ע"א ומש"כ בחידושי שם.
תוד"ה שמוטת יד בבהמה כשרה וה"ה נחתכו כו', ע' פמ"ג סי' נ"ה סק"ח בשפ"ד ובפלתי סי' ג' נ"ג סק"א.
תוד"ה שמוטת ירך, ולכך נראה דכולה שמעתין איירי דאיעכול ניביה ע"כ, ע' מה שהאריכו בזה בתשובות הרשב"א סי' רצ"ד ובס' האשכול ח"ג סי' כ' ובס' התרומה ה' טריפות סי' כ' ובפלתי סי' נ"ה סק"ג.
תוד"ה למה, אבל מהא דאסרה מתניתין בבהמה לא רצה לדקדק כו', ע' פלתי סי' נ"ו.
תוד"ה דילמא, וזהו תימה דאפילו נבלה נמי מיקריא א אם ניטלה ירך וחלל שלה ניכר כו' ע"כ, ע' בס' האשכול ח"ג סי' ט' ובנחל אשכול שם ובפלתי סי' נ' סק"ב וסי' נ"ה סק"ד.