אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף נא.

דף נ:

בידוע שלפני שחיטה כו' הממע"ה, והנה אע"ג דסיפא דברייתא איירי במקח וממכר רישא איירי באיסור והיתר. דוגמא דאמרינן בב"ק דצ"ט ע"ב עביד בך רב תרתי דלא אוכלך ספק איסורא ומנעך מספק גזילה, דמרישא שמעינן דטריפה אף למפרע. דהא מטרפינן גם חלבה שנחלב בחייה והגבינות שנעשו מהחלב, כדכתב בה"ג ה' גיה"נ ובמעשה הגאונים סי' ט' ובפרדס סי' ר"מ ובמיוחסות סי' קנ"א. וע' בשו"ע ומפרשים סי' פ"א ס"ב ובט"ז שם סי' שצ"ז ובהעמק שאלה על השאילתות ס"פ בחקותי, וע' בס' האשכול ח"ג סי' כ"א ובס' התרומה סי' ס"ה וברוקח סי' שפ"ו ובח"ס חאה"ע ח"ב סי' קל"ה.

וסוף הברייתא איירי במקח וממכר, וע' ברי"ף פ' המוכר פירות ובר"ן פ' המדיר ובתקפו כהן סי' קכ"ט ובתומים סי' כ"ה ס"ק קכ"ט ובת' מהרשד"ם חח"מ סי' תמ"ט ובחו"מ סי' רכ"ד ס"ב ורל"ב סי"א י"ב ומפרשים, ובש"ך שם סי' ש"ו סק"ט ובשער המשפט סי' נ"ה סק"ב.

שם הגליד פי המכה בידוע ששלשה ימים קודם שחיטה, ע' בת' רדב"ז ח"א סי' שכ"ח ובת' פני יהושע ח"ב חי"ד סי' כ"ב ובפלתי סי' ק"ה סק"ג ובש"ש שמעתא ב' פי"ב.

שם והפכה רבי כו' א"ל טרח טריח לההוא גברא כו', ע' ט"ז סי' מ"ח סק."ב ובנקוה"כ ושם סקל"א ובביאור הגר"א סקכ"ב ובפרי מגדים שם במשבצות סקי"ב.

שם אם אין שם מכה קורט דם מניין. ע' פר"ח סי' ל"ג סקי"ט ובנוב"י קמא חי"ד סי' ח'.

שם ההוא גדיא כו' דגר נפל מאיגרא לארעא כו' הא דאר"ה הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה א"ח משום ריסוקי אברים משום דאית לה מידי למיסרך והאי ל"ל מידי למיסרך א"ד משום דאמדה נפשה כו' ויל"ד הלא בב"ק דכ"ב ע"א מסקינן דגדיא בסריכא גם מלמעלה למטה הוא משונה ומשלם ח"נ, והתוס' שם כתבו דרק למיסרך בחבית עד שמגיע ללפת כדהתם ד"כ ע"א הוי אורחא, משא"כ מגובה לנמוך או איפכא משונה הוא. ואיך מסתפק הכא לאמר דאין חוששין משום ריסוקי אברים כשמצאה למטה, משום דאית לה מידי למיסרך, הרי בע"כ הוא משום דאמדה נפשה וצ"ע כעת, וע' בס' האשכול ח"ג סי' כ' ובח"ס חי"ד סי' ס"ו.

שם ואפ"ה הלכתא כרב יימר שגרונא שכיח חוט השדרה לא שכיח, ע' תשב"ץ ח"ג סי' ל"ב ובביאור הגר"א ס"ס נ"ה ובסי' נ"ח סקט"ו ובפר"ח סי' כ"ט סק"א וסי' ל"ב סק"ט ובת' ח"צ סי' ע"ז ובבאר יצחק חי"ד סי' ו' ובעונג יו"ט סי' ס"ט.

שם אי נפול לארעא ודאי חיישינן ע"כ, האי חיישינן הוא להשהותה מעל"ע ולהצריכה בדיקה אח"כ, כמבואר בסי' נ"ח ס"ג וע"ש בט"ז סק"ג, וע' בס' האשכול ח"ג סי' י"ח ובת' מהר"ם לובלין סי' צ"ד.

שם אבל מחמת תשובה תשובה מעלייתא הוא דעבדי, ע' חגיגה דכ"ו ע"א וברש"י שם ד"ה כשעשו ובחו"מ סי' פ"ז סכ"ח וביאור הגר"א שם סקצ"ח.

שם ואי שלים חוטרא אפלגא דגבא חיישינן. ע' פר"ח סי' ל"ב סק"ח ובפלתי סי' נ"ח סק"ה ובבאר יצחק חאה"ע סי' י"ח.

שם אר"נ בית הרחם אין בו משום ריסוקי איברים. והק' הר"ן בשם הראשונים מאי קמ"ל פשיטא דא"כ רוב הנולדים ימותו ע"ש, ולולא דבריהם נלע"ד דטובא קמ"ל, דהא בכל נולד נראה חלישות הרבה יותר מכפי שהוא בן יומו. ואפילו בדקים לן ביה דכלו לו חדשיו כדאיירי רב נחמן וכמש"כ הר"ן, ואף כי לא נודע לנו כל הפרטים לסיבת החלישות, אך עכ"פ במדה משוערה היא מדוחק היציאה לאויר העולם. ואף אם נימא דאין צערו גדול כ"כ כצער אמו, אבל לא נוכל להכחיש המציאות של לחץ האברים ודחקם בשעת היציאה. רק בעזרת משך הזמן כמו שיתחזק גופו מכלל חולשתו. כמ"כ יתחזקו אבריו מצער הדוחק ולא ימות. אכן בהכרח תיכף בגיחו מרחם אמו אבריו מרוסקים ברב או במעט. והנה בכל ריסוקי איברים נתנו לנו חז"ל שיעור מעל"ע להשהותו לצאת מכלל ספק. אולם הכא בדקים ליה ביה שכלו ליה חדשיו ורוצה לשחטו תיכף. שפיר אשמעינן ר"נ דמטעם חשש ריסוק איברים מפני דוחק היציאה, אין לו לחכות מעל"ע, רק יוכל לשחטו ביום שנולד וזהו מאי דפירש"י אין חוששין שמא נדחק ונתרסקו אבריו ואין צריך לשהותו מעת לעת עכ"ל, ולפ"ז מובן דל"ד לכל הנולדים. שהם מתחזקים בעזרת משך הזמן, דוגמא דאמרינן לקמן דע"ה ע"א חדשים ואוירא גרמי. משא"כ הכא דשחטינן ליה תיכף כשיצא לאויר העולם בזה אשמעינן ר"נ טובא כנ"ל. ולהרמב"ם פ"ט הי"ז מה"ש דרך אחר בהבנת רב נחמן לא ככל הראשונים וע"ש במפרשים ובריב"ש סי' ק"צ.

וכמו דרש"י נשמר מקושית הר"ן וכתב דהחידוש הוא דא"צ לשהותו מעל"ע. כמ"כ התוס' נשמרו ג"כ מקושיתו ותירצו משום דאיכא ריעותא דאינו הולך איצטריך ליה לאשמעינן, וכ"כ בחידושי הרמב"ן הרשב"א והרא"ש הכא, וע' ברא"ש ובקרבן נתנאל פ"ק דביצה סי' ז' ובתשב"ץ ח"ד סי' ב' ובפר"ח לאו"ח סי' תצ"ח סק"ה.

וע"פ שיטת רש"י דמפני מחלת הריסוק אברים ביום הולדו הוי חידושיה דר"נ דא"צ לשהותו מעל"ע כנ"ל, לא צריכינן נמי למש"כ התוס' דר"נ אשמעינן משום דאיכא ריעותא דאינו הולך, רק די לנו ריעותא ממחלת ריסוק האברים לשעתו, ואין מקום נמי למשה"ק התוס' מאי קא מסייע ליה מבן יום אחד דמטמא בזיבה הא התם ליכא ריעותא כו' ע"ש, אדרבה הדמיון עולה יפה מאד כיון דבשניהם הוא מטעם חולי, וזהו מאי דפירש"י גם שם וז"ל ואי ס"ד יש בו משום ריסוקי אברים הרי חולה הוא ע"ש, ועל זה שפיר נופל קושית הש"ס איקרי כאן מבשרו ולא מחמת אונסו, וע' בלשונות הרמב"ם להרדב"ז סי' כ"ח כ"ט ובמש"כ בחידושי לקמן בסמוך ע"ד התוס' ד"ה בית.

שם תניא דמסייע לך תינוק בן יום אחד מטמא בזיבה כו', ע' באר יצחק חאה"ע סי' י"ח.

רש"י ד"ה מיסרך הוה סריך הדם במחט, וכן פירש"י בד"ה ומצא על המחט, וכ"פ רגמ"ה סרוכי הוה מסרכא הדם בסוף המחט, ובתשובות הרשב"א סי' רס"ו דייק כן מלשון הברייתא. דקתני נמצא עליה בלשון נקבה, דקאי על המחט, דאי על הבית הכוסות נמצא עליו מבע"ל בלשון זכר, ובלח"מ פ"ו הי"ב מה"ש לא העיר מכל הנ"ל, רק כ' דהרמב"ם ס"ל שהדם יהיה במקום הנקב ודלא כרש"י, ובשו"ע סי' מ"ח ס"ח כתב אם נמצא קורט דם סביב המחט, והרמ"א הוסיף וכש"כ עליו, וע' בס' האשכול ח"ג סי' כ' ובביאור הגר"א סי' מ"ח סקי"ז.

תוד"ה המוציא, כאן נמצאו וכאן היו כו', ע' פר"ח סי' מ"א סקי"א ובחידושיו לה' פסח סי' תס"ז סקי"ב.

בא"ד ועוד גבי חלוק לעולם הוא ברשות הראשונה בעלת חלוק כו', ע' בקצוה"ח סי' קנ"ה סקי"ג ובשער המשפט סי' ע"ב ס"ק כ"ה ובש"ש שמעתא ב' פ"י ובעין יצחק ח"ב סי' ס"ה.

תוד"ה דגר ונפל ולא הלך כו', מלשון זה משמע שראו שקפץ ועם זה נפל, וחלות הספק הוא משום דלא הלך, וע' ראב"ן סי' רמ"ט, ועפ"ז בלתי מובן מדוע מחק ברי"ף תיבת דגר, הלא אם לא ראינו שקפץ, מה מקום לאמר בש"ס משום דאמדה נפשה וצ"ע כעת, וע' בס' התרומה ה' טריפות סי' י"ח.

תוד"ה נפל. אע"ג דבנפילה בעינן עד שיפול מעשרה טפחים כו'. ע' ברוקח סי' שפ'"ז ובת' מהרשד"ם חי"ד סי' נ"ח.

תוד"ה בית הרחם א"ב משום ריסוק אברים משום דאיכא ריעותא דאינו הולך איצטריך ליה לאשמעינן כו' ע"כ, לכאורה יל"ד לפ"מ דאמרינן בסוגיין הב"ע שהפריש ע"ג קרקע ופירש"י ננער לעמוד ותחב פרסותיו לעמוד דאמרינן לקמן גבי נפולה עמדה מנפילתה אינה צריכה מעל"ע ע'"ש, וא"כ מדוע דייקו התוס' דאינו הולך כיון דגם בעמד סגי ליה, ואי אפשר להליכה בלא עמידה המוקדמת, ולפ"ז הול"ל דאיכא ריעותא דלא עמד.

וא"ל עפ"מ דאמרינן לקמן בסוגיין עמדה א"צ מעל"ע בדיקה ודאי בעיא הלכה א"צ בדיקה והכא כוונתם דא"ב משום ריסוקי אברים דלא ליבעיא נמי בדיקה ולה"ק ריעותא דאינו הולך ז"א דא"כ נצטרך לאמר דבהפריס ע"ג קרקע צריך בדיקה ודוקא אם הלך אז יצא ג'"כ מדין בדיקה וזה ודאי ליתא דמאי דמחלק ר"י אמר רב בין עמדה להלכה לענין בדיקה הוא דוקא בנפולה ממש, אבל בבית הרחם דא"ב משום ריסוק אברים א"צ בדיקה כלל, ומכש"כ הכא לפ"מ דמפרש הר"ן דרב נחמן איירי בדכלו לו חדשיו. בזה ודאי דל"צ בדיקה וע' בט"ז סי' ט"ו סק"ב, ולפ"ז כל הריעותא דמשו"ה איצטריך ליה לר"נ לאשמעינן כדכתבו התוס' הוה סגי מטעם חסרון העמידה כנ"ל וצ"ע כעת, ועמש"כ בחידושי לעיל בסמוך.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה