אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף נ:
א"ר יהודא אמר רב העיד נתן בר שילא כו' לפני רבי, לכאורה מה שייך בזה מימרא דרב יהודא א"ר הלא ברייתא היא בתוספתא פ"ג, ואפשר משום דרב היה תלמידיה דרבי כדלקמן דנ"ד ע"א ודקל"ז ע"ב ועדות זו באה לפני רבי. אולי היה רב באותו מעמד כשהעיד לפניו. ורב יהודא שמע מעשה העדות מרב, אכן כאן הגרסא העיד נתן בר שילא ריש טבחיא דצפורי לפני רבי משום ר' נתן. ובתוספתא גריס העיד בן שילא כו' משום ר' נתן ובכפתור ופרח פרק מ"ד הביא מסוגיין העיד ר' נתן בר שילא כו' לפני רבי, וע"ל דנ"ח ע"ב. תירוצא דבאת חסומה מחוץ לירושלים. הרי מ"מ י"ל דע"י שנתחככה בירושלים בכתלים, נכנס המחט בבשרה בירושלים גופה, ועל ספק כלים בירושלים הרי לא גזרו, ואיך נטמא הבשר, וצ"ע כעת.
שם אלא אמר רב אשי חזינא אי קופא לבר כו', ע' בס' המכריע חי"ד סי' ט"ז ובריב"ש סי' קפ"ט וסי' קצ"ב.
שם חזינא אי קופא לבר כו'. הוא כעין פילא בקופא דמחטא דב"מ דל"ח ע"ב ובברכות דנ"ה ע"ב והוא ג"כ לשון המשנה בכלים פי"ג מ"ג.
רש"י ד"ה טינרי, ואין מראיהן דומה למראה ריאה אלא למראה מוגלא כו', כ"ה הגרסא בת' הרמ"א סי' ה', וע"ש מה שהוכיח מזה, ומה שהאריך בזה שם ובסי' ו' ז'.
רש"י ד"ה סמפונא, ועל ריעותא דלא חזינן לא מחזקינן. ע' פר"ח סי' נ"ה סקל"ב.
רש"י ד"ה כשרה. ונהי נמי דדרך הסמפון בא הרי לא בסמפונות נמצאת כו', ע' מהרי"ק שורש ל"ו ובט"ז סי' ל"ו סק"ט.
רש"י ד"ה לחבירו, בשר הריאה שהוא רך נכנס לנקב ומגין עליו. ע' נוב"י קמא חי"ד סי' ה'.
בא"ד שרוב הנבלעין אין נבלעין אלא דרך הוושט כו', ע' פמ"ג סי' מ"א בשפ"ד סקי"ד ובמשבצות שם סק"ה, ובסי' נ"ז סקמ"ח בשפ"ד, ובפר"ח סי' מ"א סק"ח.
רש"י ד"ה שהרי חותכה מכאן כו' נחתך בשר רגלים למעלה מצומת הגידין כו'. ע"ל דנ"ה ע"ב רש"י ד"ה שהרי וברשב"ם ב"ב דק"ל ע"ב ד"ה בטרפות ובתוס' שם ד"ה שהרי ובראב"ן סי' ע"ר ובתמים דעים להראב"ד סי' קל"ו, ובמש"כ בחידושי לקמן דנ"ה ע"ב ודע"ו ע"א
תוד"ה דלמא, אלא בעי למימר דרך הסמפונות יצא כו', ע' פר"ח סי' ל"ו סק"מ.
תוד"ה אי. ונראה דדוקא גבי כבד יש חילוק בין קופא לגיו לקופא לבר אבל בריאה כשרה בכל ענין כו', ע' ברא"ש סי' כ"ז ובראב"ן סי' רמ"ד.
בא"ד וכן אם נמצאת בתוך הקורקבן כשר כו'. ע' פלתי סי' מ"ח סקי"ג.