אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף כה:

דף כה.

לשוף לשבץ לגרר לכרכר כו', ונרשם עה"ג דגרסת הערוך ולכרכב ע"כ, לפנינו הגרסא בערוך ולכרכם, וכן הביא בשמו הר"ש בכלים פט"ו מ"ב ע"ש, וכ"ה גרסת רגמ"ה רק בתוספתא דכלים ב"מ פ"ב הגרסא ולכרכב, וכן העתיק הרמב"ם בפיה"מ ספי"ב דכלים. ואחרי כל הנ"ל גרסת לכרכר הוא רק מפירש"י דהכא.

שם מחוסר כן כו'. בתוספתא דכלים ב"מ פ"ב הגרסא מחוסרין כן כו'. מחוסרין כסוי, וכ"ה גרסת הר"ש בכלים רפי"ד.

שם וכל מעשי עזים להביא דבר הבא מן העזים מן הקרנים כו'. והא דתניא בתוספתא כלים במ' פ"ו שופר טהור הוא משום שאינו עשוי לקבלה, והיינו מאי ומסיק שם [ע"פ גרסת הגר"א] חתכו לקבל טמא ע"ש, והכא איירי שמן הקרנים עשה כלי קבול, וכ"מ ברמב"ם פ"ה ה"ח מה' כלים וע' במרדכי פ' כל שעה רמז תקפ"ב.

שם א"כ מה ת"ל עזים פרט לעופות, וה"ה דגים כמש"כ הר"ש בכלים פי"ז מי"ד, וע"ש רפ"י ובתוספתא ב"מ שם פ"ז ובתו"כ שמיני סוף פרשה ט'.

שם ת"ר שקדים המרים קטנים חייבין גדולים פטורין כו'. ע' בשבלי הלקט סי' ק"ס.

שם ר' ישמעאל ב"ר יוסי אומר משום אביו זה וזה לפטור, בשערי תשובות למהר"מ ב"ר ברוך שער ג' סי' תקפ"ו גריס ר' שמעון ב"ר יוסי אומר זה וזה לפטור.

במשנה התמד עד שלא החמיץ כו' ופוסל את המקוה, ע' ירושלמי תרומות ספ"י.

שם משהחמיץ ניקח בכסף מעשר כו', ע' בתמים דעים להראב"ד סי' פ"ג.

שם האחין השותפין כו', ע' ראב"ד ומגדל עוז וכ"מ פ"ג ה"ד מה' שקלים ובמה"פ לירושלמי שקלים פ"א ה"ד ובקידושין פ"א ה"ו ובדמאי פ"ו ה"ו.

שם המתמד ונתן מים במדה כו' פטור ור"י מחייב. ע' ירושלמי דמאי פ"א ה"א ובביאור הגר"א לאו"ח סי' ער"ב סקי"א.

רש"י ד"ה כלי עצם לר"נ הוי כלי מתכות ולר' יוחנן הוי ככלי עץ ע"כ, זהו רק לטומאה. אבל לענין הגעלה אין נ"מ, דכל הני תלתא צריכים הגעלה, כמבואר באו"ח סי' תנ"א ס"ח.

רש"י ד"ה יין. אם נפלו לתוכן קודם שהומשכו בו מ' סאה כו'. ע' ראב"ן סי' כ"ח.

רש"י ד"ה כשחייבין, חלקו ולבסוף נשתתפו חייבין בקולבון כו' ע"כ, האי חלקו ונשתתפו קאי על המעות והבהמות ביחד, אבל אם חלקו הממון לחוד ולא הבהמות. אז חייבין בשניהם, כדביאר ר' ירמיה בבכורות דנ"ו ע"ב. ואם חלוקת שאר הנכסים מעכב. או אם היו הבהמות רוב הנכסים, ע' בירושלמי שקלים פ"א ה"ד, וע' בתשובות מהר"ח אור זרוע סי' קכ"א.

תוד"ה מכלל דכלי עצם מקבלי טומאה מדאורייתא קא בעי לאתויי כו' ע"כ, וכ"פ רגמ"ה בסוגיין וכ"מ בתוס' ב"ק דנ"ד ע"א ד"ה קרב ובר"ש רפ"ב דכלים. ועפ"ז צ"ל דמאי דמסקינן בתר הכי בסוגיין. א"כ מה ת"ל עזים פרט לעופות, היינו נמי דלא מקבלי טומאה מדאורייתא, ובאמת אין מקבלין טומאה כלל, ומאי דמסיק הרמב"ם בפ"א ה"ב מה' כלים וקרוב בעיני שטומאתן מדברי סופרים. קאי על הכלים העשויין מכנף העזניה וביצת הנעמית המצופה. כדמפרש בפיה"מ כלים פי"ז מי"ד וע"ש במפרשי המשנה.

תוד"ה שאר, וי"ל דלא ידעינן אלא דומיא דבגד ועור ע"כ, ע' בספרא שמיני ובספרי מטות בקראי דבגד ועוד.

תוד"ה זה, גדולים מפני שמרים ביותר וקטנים מפני שלא נגמרו כו', וכ"כ התוס' בעירובין דכ"ח ע"ב והמחבר ביו"ד סי' של"א סע"ד וע' בביאור הגר"א לאו"ח סי' ר"ב סקי"ב.

תוד"ה התמד, פי' בקונטרס מים הנתנים בחרצנים ונראה דמיירי במים הנתנים בשמרים כו' ע"כ, וכ"פ הרשב"ם בב"ב דצ"ז ע"א והרמב"ם בפיה"מ למקוואות פ"ז ה"ב ע"ש. אמנם בש"ס פסחים דמ"ב ע"ב מחלק בזה בין תמד דווקא לדפורצני, וע"ש רש"י ד"ה ואי ובתוד"ה הא ובעירובין דכ"ז ע"ב רש"י ד"ה תמד ובפיה"מ להרמב"ם מע"ש פ"א מ"ג ובחידושי הרמב"ן והרשב"א בסוגיין.

תוד"ה המתמד, וא"ת ולוקמיה ברמו תלתא ואתו ארבעה כו'. ע' ברמ"א יו"ד סי' קכ"ג ס"ח ובביאור הגר"א שם סקכ"א.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה