אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף כה.

דף כד:

א"ל רב אדא בר אהבה לרבא ויהי כלי חרס מטמא מגבו מק"ו כו', ויל"ד מאי קא קשיא ליה לכתחלה הרי ברייתות מפורשות הן. בספרא שמיני בפסוק מכל האוכל אשר יאכל ובספרי חוקת בקרא דוכל כלי פתוח, וע' ר"ש כלים פ"ח מ"ג ופ"ט מ"ח.

שם הוי אומר זה כלי חרס וכי אין צמיד פתיל עליו הוא דטמא כו' ע"כ, אילה"ק אחרי דמסקינן דהאי קרא איירי רק בכלי חרס. א"כ אמאי כתב וכל כלי, די"ל דהאי וכל כלי אתא למעוטי אהלים, דבדידהו שייך כסוי ולא צמיד פתיל להכי אינם ניצולים בכך כמבואר בספרי, אבל זה אין לאמר דהאי וכל מרבה כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה, דאלו נלמדין בספרי שם מדין ק"ו שנצולין בצמיד פתיל, וע"ש בהתוה"מ סי' נ"ד.

שם הא יש צמיד פתיל עליו טהור. ע' בס' יראים סי' שכ"ה.

שם ד' תוכו כתיבי כו', וקשה הא תנן בכלים פ"ב מ"ג זה הכלל כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחוריים ובתו"כ שמיני פרשה ז' יליף לה מדכתיב אל תוכו את שיש לו תוך טמא ואת שאין לו תוך טהור פרט למטה ולכסא ולספסל ולשלחן כו' של חרס, וע' בכורות דל"ח ע"א וברמב"ם רפי"ח מה' כלים. עכ"פ הא איצטריך חד תוכו למעט כלי שאין לו תוך דאין לו גב לטמא גבי כלי חרס וצע"ק.

שם תוכו ולא תוך תוכו כו', ע' זבחים ד"ג ע"א וע"ב ובתוד"ה ורמינהו וד"ה שכן ובר"ש כלים רפ"ג ובהשמטות לטו"א חגיגה דכ"ג.

שם גולמי כלי עץ טמאין כו', הכא סתם כמו בכלים רפ"ב ורפט"ו, אמנם כיוצא מן הכלל הוא אשכרוע ולר' יהודא אף גרופית של זית טהורה עד שתשלק כדתנן התם ספי"ב.

שם גולמי כלי מתכות טהורין כו', הכא סתם כחכמים, אולם רבן גמליאל מטמא כדתנן בכלים פי"ב מ"ו, וע' ספרי מטות בפסוק אך את הזהב, ובת' פמ"א ח"ג סי' מ"ב.

שם ואלו הן גולמי כלי עץ כל שעתיד לשוף לשבץ לגרר, וכ"ה גרסת רש"י הכא ובפי' הרא"ש לכלים רפט"ז, אולם הר"ש גריס שם בסוגיין לגרר בדלית.

שם לא צריכא דחק קפיזא בקבא ע"כ, ואע"ג דבשבת כה"ג חייב כדתנן ר"פ הבונה. וכ"מ שנאמר בהלכות שבת חייב ה"ז חייב כרת ואם היו שם עדים והתראה חייב סקילה ואם היה שוגג חייב חטאת כמש"כ הרמב"ם ר"ה שבת, ומ"ש דהכא טהור בכה"ג הרי דלאו גמר מלאכה הוא. די"ל דגבי שבת הוה החיוב משום המציאות דיש מתקיימת כיוצא בו ואין מוסיף עליה כדפירש"י במשנה שם, משא"כ גבי טומאה דיהיב לן תנא כללא בל מקום שיש חסרון מלאכה אין מחשבה מטמאתן כדתנן בכלים פכ"ו מ"ז, והכא דבדעתו עוד להשלימו נחשבת למחוסר חטיטה וטהור. וע' רש"י בסוגיין ד"ה דחק קפיזא ובמל"מ פ"ה ה"א מה' כלים.

תוד"ה איזהו, אבל אי לא כתיב פתוח ע"כ הוה מוקמינן ליה בכל הכלים ולא הוה ידעינן מאי למידרש מהוא עכ"ל, ויל"ד הרי תשובת רבא לרב אדא בר אהבה, היא רק דעת ר' יונתן בספרי חוקת, אבל שאר תנאי ילפי התם לדרשא זו באופנים אחרים. ומ"מ דרשי לקרא דטמא הוא, לשאר טומאות, ושגם באהל שרץ מציל צמיד פתיל ע"ש. ולפ"ז היה מקום למידרש האי טמא הוא גם לר' יונתן. וצ"ע כעת.

תוד"ה ומה, וי"ל דלאו מכח כלי עביד ק"ו אלא מכח גב ואויר כו', ע' גינת וורדים להפמ"ג כלל כ"ט.

תוד"ה להטיח, ותירץ דשיפה דהתם היינו להסיר את הקסמים הגדולים כו' ע"כ, וכן תירצו הר"ש והרא"ש בכלים פט"ז מ"א.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה