אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כא:
מן החולין וביום ובידו הימנית כו'. וקשה בשלמא בהא דדרשינן כה"ג בתו"כ פ' צו פרק ג' ובפ' מצורע פרק ג' ניחא דגבי מנחה כתיב קדש קדשים היא כחטאת. ובאשם מצורע כתיב כי כחטאת האשם הוא ומשום דהכתוב הזכיר שם חטאת שאין זה מקומו, בע"כ לדרשה אתא להקישו לחטאת להלכותיו, ולה"ק מה חטאת מן החולין וביום ובידו הימנית אף זו כו' ע"ש, משא"כ הכא שלא נזכר חטאת בקרא רק כמשפט, ומדוע כתב רחמנא בלשון כזה שאפשר לפרשו ג"כ כר' ישמעאל או כראב"ש, וצ"ע כעת.
רש"י ד"ה וביום שאין חטאת קרבה אלא ביום כדכתיב בפרשת יוה"כ כי ביום הזה יכפר עליכם ע"כ. והנה במקום בפרשת יוה"כ דכתב רש"י הכא, כתוב ברש"י זבחים דצ"ח ע"א בפר יוה"כ. אולם גרסא דהכא עיקרית דהאי קרא כתיב גבי עינוי יוה"כ ולא בפר יוה"כ, וכן ברש"י כת"י למנחות דפ"ג ע"א גריס בפרשת יוה"כ ע"ש.
ולפ"ז קשה מנא ליה לרש"י להוכיח מהאי קרא שאין חטאת קרבה אלא ביום כיון דלא בקרבן כתיב, ואף דבתו"כ תניא כי ביום הזה יכפר עליכם בקרבנות, מ"מ מסיק ומנין שאע"פ שאין קרבנות ואין שעיר היום מכפר ת"ל כי ביום הזה יכפר ע"ש הרי בהדיא דהאי ביום אתא לעיצומו של יום דמכפר, וכ"ה ביומא דפ"ו ע"א גבי ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש, עבר על ל"ת ועשה תשובה תשובה תולה ויה"כ מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם ע"ש, הרי דהאי ביום קאי על הכפרה דעיצומו של יום ולדברי רש"י בשבועות די"ג ע"א ובכריתות ד"ז ע"א קאי האי ביום, למעט ליל יוה"כ, דיוה"כ אינו מכפר אלא היום ע"ש, ואף דאינו נוגע לדינא ולדרשת הכתוב, דלפי המסקנא ילפינן ביום מביום צוותו, וכן העתיק הרמב"ם רפ"ד ממעה"ק, אולם רש"י בהס"ד דציין מקורו בכה"מ בש"ס, מקרא דכי ביום הזה יכפר האמור בפרשת יוה"כ צ"ע.
רש"י ד"ה ואינו מבדיל, כל מה דעביד טפי מהכשר הבדלה היא כו', ע' ברמב"ם ולח"מ פ"ז ה"ו ממעה"ק ובפמ"ג ר"ס כ"א
תוד"ה מה' דאיכא קרבנות נדבה דלא אתו מחולין כו' ע' בת' פני יהושע ח"א חא"ח סי' ב'.
תוד"ה ואינו. ואין לפרש דהא דקאמר דכשהוא אוחז הראש בגוף מזה היינו אם ירצה כו' ע"כ, אמנם הראב"ד על התו"כ ויקרא חובה סוף פרק י"ח נקט תירוץ זה. ותירץ נמי הא דידיה הא דרביה דהא אמר שמעתי. שוב מצאתי בחידושי הרמב"ן בסוגיין שתירץ ג"כ אם רצה מבדיל, ובחידושי הרשב"א רצה לתרץ כן מסברא ודחה כמש"כ התוס', ותירץ כהראב"ד דהתם קאמר משמיה דרביה, וע' בחידושי פמ"א לזבחים דס"ה ע"ב.
בא"ד ונראה לפרש דדוקא ר"ש בן אליקום הוא דאית ליה האי סברא אליבא דראב"ש כו', ע' תוס' זבחים דס"ה ע"ב ובמש"כ בחידושי שם.
בא"ד וסוגיא דזבחים דקאמר מתניתין דלא כראב"ש אתי כרב אדא ב"א כו', עמש"כ בחידושי ריש קנים ולזבחים דס"ה ע"ב ולמעילה ד"ח בס"ד.