אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כא.
אמר רבא אימא וכן הוא עושה חותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר ע' לח"מ ספ"ו ממעה"ק ובח"ס חי"ד סי' כ"ג ובחמדת שלמה חי"ד סי' י"ב ובמש"כ בחידושי לעיל ד"כ ע"ב.
שם א"ר יהודה א"ש נשברה מפרקת ורוב בשר עמה מטמא באהל כו', ולעיל ד"כ ע"ב אמר זעירי דהוא נבלה. וע' ברי"ף ה' טומאה ובשאילתות פ' אמור סי' ק"ג, איך שנשתנה שם הגרסא בכל הסוגיא, וע' זבחים דס"ט ע"ב תוד"ה אי ובס' האשכול ח"ב סי' נ"ד וברוקח ה' אבלות סי' שט"ז.
שם וא"ת אותו מעשה דעלי כו' זקנה שאני. ע' ש"ך סי' ש"ע סק"א ובט"ז או"ח סי' ק"ב סק"ד.
שם אמר שמואל עשאה גיסטרא נבלה, ע' בת' ח"צ סי' ע"ז.
שם א"ר אלעזר ניטל הירך וחלל שלה נבילה. כ"ה גרסת הרמב"ם רפ"ב מאה"ט ובפ"ג הי"ט מה' שחיטה אכן בתשובות הרמב"ם סי' כ"א גריס טרפה במקום נבלה. וע"ל דנ"ז ע"א תוד"ה דילמא ומה שנרשם שם עה"ג.
שם הותזו ראשיהן אע"פ שמפרכסין טמאים כו'. ע' פר"ח סי' כ' סק"ה.
שם ואת השני יעשה עולה כמשפט כמשפט חטאת בהמה כו'. ע' תו"כ ויקרא חובה פרק י"ח, ובשינוי הגרסאות בברייתא דתו"כ גופה, ובראב"ד והתוה"מ שם ובחידושי ח"ס לביצה ד"כ ע"א.
רש"י ד"ה עשאה, כל דבר החלוק לשנים קרי גיסטרא ע"כ, וכ"פ הר"ש והרא"ש במס' כלים פ"ב מ"ו, וע"ש בפיה"מ להרמב"ם ובשבת דצ"ה ע"ב רש"י ד"ה גיסטרא ובנדה מ"ט ע"א רש"י ד"ה גסטרא ובתוד"ה אלא וכן בכ"מ.
תוד"ה הותזו ראשיהן גבי בהמה חיה ועוף מיתניא במס' אהלות ולא גבי שרצים כדפי' בקונטרס ע"כ, ואע"ג דפשטות לשון המשנה באהלות משמע כפי' התוס'. אולם דעת הרמב"ם ספ"ד מאה"ט משמע כפירש"י, וע' בפי' הרא"ש לאהלות שם ובס' האשכול ח"ב סי' נ"ד. וע"ל במשנה ר"פ העור והרוטב וברש"י שם ד"ה עד שיתיז ובת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים בסוגיין.
תוד"ה הותזו ממש נראה דפליגי אזעירי דלעיל דסגי ליה במפרקת ורוב בשר לחוד. ע' כ"מ פ"א הט"ו מה' טומאת מת ובמחנה אפרים שם.
תוד"ה כשהוא, וי"ל דהכא מדסמך והקריבו לומלק כו' ע' זבחים דס"ה ע"א תוד"ה והקריבו ובר"ש משאנ"ץ על התו"כ ויקרא נדבה פרשה ז'.