אור ברסלב

אור הישר על חולין· הרב שמואל יצחק הילמן

דף יג:

דף יג.

אשתו לא מפקר, ע' בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' תתר"כ מה שהאריכו הראשונים בזה. וע' באה"ע סי' ז' סי"א ובביאורי הגר"א ס"ק ל"ב ל"ג.

שם אין מינין באומות כו' ע' תוספתא ב"מ ספ"ב ובע"ז ד"י ע"ב תוד"ה חד ודכ"ו ע"ב תוד"ה איזהו ובנמו"י לב"מ דע"א ע"ב ובמרדכי שם.

שם נכרים שבחו"ל לאו עובדי ע"ז הן אלא מנהג אבותיהן בידיהן. ע' בהקדמת הרמב"ם בפיה"מ לס' טהרות ובת' מהר"ח אור זרוע סי' קע"ה ובראב"ן סי' רפ"ח וסי' רצ"א ובס' האשכול ח"ג סי' מ"ב מ"ז נ"ט ובכפתור ופרח פ"י ובריב"ש סי' קי"ט ובחו"י סי' א' השגה י"ב.

שם לקבל מהם קרבן כו'. ע' עונג יו"ט חי"ד סי' נ"ד.

שם מכם ולא כולכם להוציא את המומר כו', עמש"כ בחידושי לעיל ד"ה ע"א.

שם אבל באוה"ע כלל כלל לא לא ס"ד דתניא איש מה ת"ל איש איש לרבות הנכרים שנודרים נדונ"ד כישראל, ולכאורה איך קאמר בגמרא בפשיטות גמורה לא ס"ד, הרי זהו רק דעת ריה"ג בברייתא דמנחות דע"ג ע"ב. אבל ר"ע סבר התם דאין מקבלין מהן אלא עולות, וע' בתו"כ אמור פרשה ז' ובפי' הר"ש משאנץ שם ובויקרא נדבה פרשה ב.

ובפרקי דר"א ספ"י אמרינן נמי אהא דכתיב ביונה ויראו המלחים יראה גדולה את ה' ויזבחו זבח לה' וכי זבח זבחו והלא אין מקבלין זבח מן העכו"ם אלא זהו דם ברית שהוא כדם זבח, פי' שמלו בשר ערלתם ע"ש. וי"ל דכוונת הש"ס דאפילו הביא העכו"ם שלמים נמי מקריבין עולות, כדאמר רב הונא במנחות שם וכ"פ הרמב"ם בפ"ג ה"ג ממעה"ק, או די"ל עפ"מ דאמרינן בירושלמי שקלים פ"א ה"ד, אהא דהכל שוין שהן נודרין ונידרין דמיירי בעולה, היינו בנודר להביא מזה עולה לקרבן וזה מקבלין מהן, וע' בזבחים דמ"ה ע"א תוד"ה והשוחטן ובמש"כ בחידושי שם, ובפי' הר"ש משאנץ לתו"כ בחוקותי פרשה ג' וביראים סי' שע"ט ובברכי יוסף חא"ח סי' תר"מ סק"א.

שם איש איש לרבות הנכרים שנודרים נו"נ כישראל, ע' מל"מ פ"י מה' מלכים ובאבני מלואים סי' א' סק"ב.

שם דתניא ר' יהודא בן בתירא אומר מנין לתקרובת עכו"ם כו', כ"מ שנזכר בש"ס מאמר זה הוא בשם ר"י בן בתירא אמנם בילקוט תהלים רמז תתס"ה הוא בשם ר' יהודא סתם.

במשנה וכן הסומא ששחט שחיטתו כשרה. ע' בכסא דהרסנא לת' בשמים ראש סי' ע"ג ובחידושי הגרע"א ליו"ד סי' א' ס"ט.

שם בשאבוקה כנגדו. ע' ברכי יוסף סי' י"א סק"א.

רש"י ד"ה מין זה האדוק בעכו"ם כו'. ע' באו"ח סי' של"ד סכ"א ובביאור הגר"א שם סקכ"ו.

רש"י ד"ה אין, הוה להו מינין מיעוטא ולמיעוטא לא חיישינן. ע' עונג יו"ט חי"ד סי' נ"ו.

רש"י ד"ה לכתחלה לא ישחוט בלילה שמא לא ישחוט רובא והוא לא ידע ע"כ, וכ' במעדני יו"ט תמיהני דהא צריך בדיקת סימנים אחר שחיטה ואי לא בדיק שחיטתו פסולה כדלעיל סי' י"ד וא"כ ליכא למיחש למידי דאי בדק וראה לאור הנר דשחט רובא ודאי דכשרה שחיטתו ואי לא בדק אמרן דשחיטתו פסולה אפילו ביום כו'. וע' בש"ך וט"ז ר"ס י"א, ובפ"ת הביא שם בשם ת' זכרון יצחק שכ' דכיון שצריך לברך ברכת השחיטה קודם השחיטה ע"כ לא ישחוט לכתחלה בלילה שמא לא ישחוט רובא ויבא לידי ברכה לבטלה כו' ע"ש וכ"כ הש"ך בשם הב"ח בסי' ב' סק"י לענין בדיקת הסכין וע"ש בפר"ח ר"ס י"א ובפלתי שם.

ונלע"ד לעשות סמוכין לסברא זו מדברי הירושלמי ברכות פ"ט ה"ג, דהתם אמרינן שחיטה אימת הוא מברך עליה ר' יוחנן אומר עובר לשחוט יוסי בן נהוראי אומר משישחוט, למה שמא תתנבל שחיטתה, ופריך מעתה משיבדוק סימנין. פי' דהא אמרינן לעיל ד"ט ע"א הטבח צריך שיבדוק בסימנין לאחר שחיטה והשתא שמא תתנבל ותהיה ברכה לבטלה. ומשני חזקה בני מעיים כשרים דתנא שחטה ונטלו זאבים מעיה כשרה. פי' וכמו דאוקמינן התם אחזקה ה"נ מוקמינן הכא אחזקה לברך קודם השחיטה ע"ש וכיון דכל ההיתר לברך קודם השחיטה הוא משום דמוקמינן אחזקת כשרות כמו בבני מעיה, וזה ניחא אם עצם השחיטה היתה בסכין בדוק וביום. אז יש לנו להעמידה על חזקתה כדאמרינן נשחטה הותרה, משא"כ היכא דהסכין היה בלתי בדוק או שנשחטה בלילה, אז חל הספק אם נשחטה כלל כראוי מעתה הדרא חשש של הירושלמי דאם אח"כ נמצאת השחיטה שלא כהוגן אזי תהיה ברכה לבטלה למפרע כנ"ל. וע' בראב"ן סי' רי"א.

תד"ה שחיטת, י"ל דמ"מ מין עכו"ם דאדוק בע"ז יותר פשוט דשחיטתו לעכו"ם כו'. ע' בתשובות הרשב"א ח"ד סי' ק"פ ובחידושי באר שבע להוריות די"א ע"א.

תוד"ה אבל, וכתיב ומיד בן נכר לא תקריבו כו'. ע' רמב"ם ולח"מ פ"ג ה"ב ממעה"ק ובת' פמ"א ח"ב סי' ק"מ.

תוד"ה תקרובת משמע הכא דרבנן לא מקשי תקרובת עכו"ם למת כו', ע' בטעם המלך פ"ח ה"א מה' אישות.

בא"ד והיכא דגוזלת רבים לא גזרו רבנן ע"כ, וכ"כ רש"י להדיא בע"ז דמ"ח ע"ב.

בא"ד והא דאמר בפ' העור והרוטב דקכ"ט הרי אמרו תקרובת עכו"ם כו' ומשני כששימש מעשה עץ שימש דיחוי בעלמא הוא ע"כ, וכ"כ התוס' בפסחים דע"ג ע"א ויל"ד הרי בכל הסוגיא שם משני כן כששימש מעשה עץ שימש, האם על כל הענינים שם הוא רק דיחוי, או דוקא בזה, וצ"ע כעת.

תוד"ה בין, וא"א לומר כן דאפילו עומד בספינה אסור לשחוט לתוך הים כו'. וע' בב"ח ובפר"ח סי' י"א סק"ח.

תוכן העניינים

אור הישר על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה