אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף קו:

דף קו.

מכאן ואילך הוא מדבר בזבחים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות כו', זהו מן הארבע כללות שהורה ר"ש בקדשים כדתניא בתוספתא פי"ג, והא דקתני הכא בלשון והקריבן בשעת איסור, קאי על השחיטה ועל העלאה ביחד, וכדפריש רבה לקמן קי"ט ע"ב, וע' בר"ש משאנ"ץ לתו"כ פ' אחרי פרק ט' משנה ד'.

שם על פני השדה לאמר לך הזובח בשעת איסור הבמות מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב ע"פ השדה, ע' בהתוה"מ פ' אחרי סי' צ"ו וסי' ק'.

שם חקת עולם תהיה זאת להם לדורותם זאת להם ולא אחרת להם, ע' נוב"י מ"ת חא"ח סי' פ"ז.

שם ק"ו ומה במקום שלא ענש הזהיר מקום שענש א"ד שהזהיר כו', ע' בילקוט אחרי רמז תקפ"א.

שם א"ל רבינא לרב אשי א"כ כו' אתא לקמיה דרבא כו', וראיתי בש"ס ווילנא בהגהות הגאון מהרי"א חבר זצ"ל שהק' הרי ביום שמת רבא נולד רב אשי ואיך יתכן שאחר שהקשה לרב אשי אתא לקמיה דרבא ונשאר בצ"ע, ולע"ד אפשר דמשו"ה משבש בשטמ"ק וגריס א"ל רבינא לאביי ע"ש, וכוונתו בזה דהוא רבינא הקדמון, וע' בתוס' חולין מ"ח ע"א ד"ה אמר רבינא וברא"ש שם סי' כ"ג וסי' כ"ח ובפ' הנשרפין סי' ב'. ואשכחן נמי דהאי רבינא היה בדורו דרבא כדאמרינן בר"פ כיצד הרגל ולעיל בריש מכילתין, וע"ל ד"ק ע"ב ובשבועות י"ח ע"א ובת' מהרי"ק סי' קס"ט.

עוי"ל עפ"מ דבה"ג ה' לולב גריס בקדושין ע"ב ע"ב עד שלא מת רבא נולד רב אשי ושלא כגרסת התוס' בשבת קנ"ד ע"א, וע' בת' באר שבע סי' י"א ובמש"כ בחידושי לחולין ד"ב ודי"ז ודמ"ח ולמעילה ד"ג.

שם מה למותיר שכן אין לו תקנה תאמר פסח שיש לו תקנה, ע' בת' עין יצחק חי"ד סי' כ"ח.

שם אפילו למ"ד עונשין מן הדין אין מזהירין מה"ד, ע' מכות י"ז ע"ב ובלח"מ ספ"כ מה' שבת ובפ"ה ה"ו מאיסורי מזבח ובהרב המגיד ומל"מ רפ"ב ממ"א ובטו"א לחגיגה י"ח ע"א ובש"א סי' פ' ובמנ"ח מצוה קפ"ו.

רש"י ד"ה מכאן. דמדכתיב אשר הם זובחים משמע שהיו עומדים לישחט בבמה כו' ע"כ, וזהו ממש מאי דפירש"י בפ' אחרי י"ז ה' וז"ל אשר הם זובחים אשר הם רגילים לזבוח ע"ש, ומה מאד נלאו שם המפרשים להבין מה ענין זה לרגילות, ולפי סוגיין ופירש"י דהכא נכון מאד דכוונתו שהיו עומדים לישחט בבמה לפי הרגילות ער עתה.

רש"י ד"ה כזובח בבמה שלא לשם שמים ע"כ, ובע"ז נ"א ע"ב פירש"י כזובח ע"פ השדה לע"א.

רש"י ד"ה שכן אסורין. פתח הכתוב באכילה וסיים בטומאה כו', עמש"כ בחידושי למעילה ט"ז ע"ב.

רש"י ד"ה אי קשיא. דכתיב אשר לא תעשינה, ע"ל ע"א ברש"י ד"ה אלא אזהרה ובמש"כ בחידושי שם.

תוד"ה מקום. ולא שייך למימר פסח ומילה יוכיחו דאיכא למיפרך שכן קום ועשה ע"כ, לשון זה ממש הוא בתוספתא ריש כריתות, וע' מכות י"ד ע"א תוד"ה לאפוקי ובעירובין צ"ו ע"א תוד"ה השמר.

תוד"ה מה לשרצים טהורים שכן אסורים במשהו פי' בקונטרס כו' ואגב חורפיה לא עיין בה ובהדיא מסיק התם דוקא בשרצים טמאים ולא בטהורים כו'. ע' ברש"י ותוס' יבמות ס"פ חרש ובמעילה י"ז ע"א וברש"י ותוד"ה השרצים ובמנחות ק"ד ע"א תוד"ה הואיל ובחולין ס"ד ע"א תוד"ה שאם ריקמה וניקבה ושם ק"כ ע"א תוד"ה שכן וקכ"ו ע"ב ובמש"כ בחידושי שם.

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה