אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף קד:

דף קד.

היו סובלין אותן במוטות כו', ע' פסחים פ"ה ע"ב וברש"י ותוס' ד"ה בנגררין ובמל"מ פ"ה ה"ה מה' פרה, וע"ע בתו"כ חובה פרק י"ב ובפי' הראב"ד שם.

שם מאי בירה ארבב"ח אר"י מקום יש בהר הבית ובירה שמו כו', ובלשון זה קאמר איהו נמי הכי ריש יומא, אולם בירושלמי פסחים פ"ז ה"ח קאמר ר' יוחנן גופיה דהאי מקום היה מגדל שעמד בהר הבית והיה קרוי בירה, ובע"כ דר"י לא פליג על ר"ל ששמו היה בירה דהא ר"ל קרא קאמר, אלא דדעתו דעבודות אלו אינם צריכים להיות בקדש, וע' בגבורות ארי ליומא ד"ט ע"ב.

שם שלשה בית הדשנין הן כו'. הנה הכא קחשיב האחד בעזרה והשני בהר הבית והשלישי חוץ לג' מחנות שהוא חוץ לירושלים כדביאר הרמב"ם בפ"ז ה"ד ממעה"ק, אולם בתו"כ ויקרא נדבה פרק ט' משנה ג' תניא ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר שני בתי דשנין היו שם אחד במזרחו של כבש ואחד במזרחו של מזבח זה שבמזרחו של כבש שם היו נותנין מוראת העוף ודשון מזבח הפנימי והמנורה וזה שבמזרחו של מזבח שם היו שורפין פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ע"ש, משמע דמהני שנים לא חשיב הכא רק אותו בית הדשן שבמזרחו של מזבח, וע' במשנה תמיד ספ"ק ובמפרש, והראב"ד מסיק שם על בית הדשן שבמזרחו של כבש שעליו נאמר ושמו אצל המזבח שקבלה היא למשה מסיני שכך צריך עכ"ל, וע"ל ס"ד ע"א תוד"ה דישון וביבמות ד"ק ע"א תוד"ה והשירים ובק"א לתו"כ ובהתוה"מ שם סי' פ"ז וסי' רל"ז.

שם בית הדשן גדול היה בעזרה ששם שורפין פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ופרים הנשרפין ושעירים הנשרפין כו', וכ"ז העתיק הרמב"ם בפ"ז ה"ג ממעה"ק, ומש"כ בפי"ט ה"ב קרבן שנתפגל או נפסל ישרף במקדש מיד, קאי נמי על אותן דחשיב במעה"ק שם, אבל פסולי בשר קדשים קלים שאכילתן בכל העיר אף שריפתן אם נפסלו חוץ לעזרה הן נשרפין כדפירש"י בפסחים כ"ד ע"א, וע"ל ברש"י ס"פ כל התדיר.

שם בעי ר"א יציאה מהו שתועיל בפרים הנשרפין ושעירים הנשרפין כו', ע' ברמב"ם וכ"מ פי"ט ה"ג מפסוה"מ ובלח"מ פ"ז ה"ג ממעה"ק ובמה"פ לירושלמי יומא פ"ו ה"ו.

רש"י ד"ה ששם. ופסולי אימורים אפילו של קדשים קלים דהואיל והקטרת הכשירין בעזרה אף שריפת פסוליהן בעזרה ע"כ, אגב אורחיה הבליע בנעימת דבריו מח שפירש בהדיא ברש"י פסחים כ"ד ע"א, דפסולי בשר קדשים קלים שאכילתן בכל העיר אף שריפתן אם נפסלו חוץ לעזרה הן, ועמש"כ בחידושי לעיל בסמוך.

רש"י ד"ה בבשר. דלא אשכחן לה אלא או באכילת מזבח כו' או באכילת אדם, ע' מנ"ח מצוה קמ"ב קמ"ג.

רש"י ד"ה ושוין. וגבי שריפה נמי אע"ג דכי אורחיה חשיב אכילת מזבח או אכילת אדם בעינן לפגל, ע"ל ל"ה ע"א רש"י ד"ה ושוין ובתוד"ה באכילה ובירושלמי יומא פ"ו ה"ו ובש"ק שם.

תוד"ה לא מחשבה הוא דלא פסלה אבל לינה פסלה ע"כ, ומשמע דכ"ה נמי גרסת השטמ"ק בגמרא, אולם לפנינו בש"ס הגרסא ודילמא מחשבה הוא דלא פסלה אבל לינה פסלה, ולפ"ד התוס' לעיל ל"ה ע"ב בד"ה וש"מ משמע דגירסת ודילמא מוכרחת היא, וכן בדק"ס מקיים גרסת דילמא, ועמש"כ בחידושי לעיל שם.

תוד"ה שיצא. ונראה לפרש דמבע"ל לענין לשורפו בפנים, הרמב"ם פי"ט ה"ג מפסוה"מ פי' כהתוס' והראב"ד כרש"י, וע"ש בכ"מ ובש"ק לירושלמי יומא פ"ו ה"ו.

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה