אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף צו.
בא"ד גם מיפסלי ביוצא כחטאת ואין שייך כאן להתיר מכח נ"ט בר נ"ט כו', ע' ח"ס חי"ד סי' קי"ד ובגינת וורדים להפמ"ג כלל ס"ו ס"ז ובת' משיב דבר ח"ב סי' כ"ו ובת' מהרש"ם סי' נו"ן.
בא"ד ותימה אי נתבשלו נמי מותר אמאי אמרו רבנן כו', ע' פלתי סי' צ"ג סק"א ובת' הגרע"א סי' ר"ז.
תוד"ה אלא. הא טעמא דשבירה לאו משום בליעה הויא אלא גזה"כ כו', ע' בפלתי סי' צ"ב סק"א ובת' משיב דבר ח"ב סי' י"ב י"ג ושם ח"ג סי' ע"ח ובמש"כ בחידושי לעיל צ"ד ע"ב.
בא"ד ור"ת היה אומר דכשהוסקו נעשו ככלים חדשים כו', ע' בת' עין יצחק אה"ע ח"א ס"ס ל"ד.
בא"ד ושמא אף בתנור אם היה מסיקו בפנים ובחוץ כו', ע' פסחים ד"ל ע"ב תוד"ה התורה ובע"ז ל"ד ע"א תוד"ה שאינו ובמג"א סי' תנ"א סק"ד.
בא"ד וי"ל חידוש הוא שהתירה הכתוב בשבירה דה"א דלא מהני שבירה כיון דעדיין טעם חטאת בחרס דצריך שיהא הטעם בטל מן העולם כו' ע"כ, ובדברי התוס' מבואר לשון התוספתא בפ"י דתני כלי חרס אין טעונין אלא שבירה ע"ש, וכוונתו דלא תימא כיון דעדיין טעם נותר בו צריך שיהא בטל מן העולם, ולהכי תני אלא שבירה, להורות דחידוש התורה הוא וכמש"כ התוס', וע' בנחל אשכול לס' האשכול ס"ס נ"ד ובהעמק שאלה לשאילתות פ' מטות סי' קל"ז אות י"ט ובתשובות פני יהושע סוף ח"ב מה שהשיב לתלמידו הגאון בעל הש"ך ז"ל ובת' פמ"א ח"א סי' כ"ג ובשעה"מ פ"ח הכ"ה מה' חמץ.