אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף צ.
ר"ע אומר מועלין בהן כו' מאי לאו בדהדר עיילינהו פליגי ובהא פליגי דמ"ס מיפסלי ביוצא ומ"ס מיפסלי ביוצא ומ"ס לא מיפסלי ביוצא כו', וקשה מאי טרחו כולי האי לאשכוחי במאי פליגי ר"א ור"ע, הלא בתוספתא מעילה פ"א מבואר בהדיא דפלוגתתם היא דר"ע סבר הציץ מרצה על היוצא ומשו"ה מועלין בהן כו', וממילא ר"א דסבר אין מועלין בהן הוא משום דקסבר אין הציץ מרצה על היוצא, ואע"ג דסתם משנה היא במנחות כ"ה דאין הציץ מרצה על היוצא, אבל בדבר זה חזינן לדעתייהו בפירוש דבהכי פליגי, וצ"ע כעת.
שם א"ר פפא בדהדר עיילינהו כו"ע ל"פ. ע"ל כ"ו ע"א תוד"ה דילמא.
שם דת"ר והקריב את אשר לחטאת ראשונה מה ת"ל כו', בילקוט ויקרא רמז תע"ד ובפ' שלח רמז תשמ"ח נשתנה הגרסא דבסוגיין.
שם זה בנה אב לכל חטאות שיקדמו לעולות הבאות עמהן כו' ע"כ, וריש דדריש טעמא דקרא מבאר לעיל ד"ז ע"ב דמיון זה לפרקליט שנכנס ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו, וע' בתו"כ ויקרא חובה פרק ג' ובהתוה"מ שם סי' ר"ח.
שם פרים קודמין לאילים ואילים קודמין לכבשים כבשים לשעירים. ע' בהתוה"מ פ' אמור סי' קע"א.
שם כבשים לשעירים, ע' במשנה כריתות כ"ח ע"א וברש"י שם ד"ה כבשים ובפסחים ס"פ מקום שנהגו ד"ה כבשים.
רש"י ד"ה ומשום טומאת הגוף, הניתר לטהורים חייבין עליו משום טומאה כו', ע' פסחים כ"ד ע"ב תוד"ה לרבות ובכריתות כ"ג ע"ב תוד"ה אשר ובמש"כ בחידושי שם.
רש"י ד"ה למקראה הקדימה הכתוב שתהא נקראת בענין תחילה כו', וכן פירש"י בערכין כ"א ע"א וע' בסוגיין תוד"ה למקראה ובראב"ד לתו"כ תזריע סוף פרק ד' ובהתוה"מ שם סי' ל"ח ובפ' בהעלותך ח' ח'.
תוד"ה חטאת העוף. קשה קצת הלשון דמאי קאמר וקיי"ל כו', ע' בבאר שבע להוריות י"ג ע"א ובהתוה"מ ויקרא סי' של"א.
תוד"ה למקראה. והא דתנן וכן בהקדשה מתניתין לא מיירי ביולדת כו' ע"כ, ולפירושם צריכינן לדחוק כמ"כ גם בלשון התוספתא פ"י ע"ש, וע"ל ד"ה ע"א תוד"ה עולתה ובקידושין י"ג ע"א תוד"ה האשה ובפסחים נ"ט ע"א תוד"ה זה ובמנ"ח מצוה קס"ח.