אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף פט:
שיכול שתהא חטאת קודמת לכל מעשה עולה כו', בתו"כ ויקרא חובה פרק ג' נשתנה הגרסא, ועמש"כ בזה בהתוה"מ שם סי' ר"ח ובפ' בהעלותך ח' ח'.
שם איברי עולה כו' ואימא מתנה קמייתא כו', והנה משמע דהאי איברי עולה היא פיסקא דמשנתנו, ו ועלה קאי קושית הש"ס, ובאמת שתי הנקודות הנדפסות בש"ס ווילנא קודם תיבות איברי עולה מיותרות, דכולה ברייתא חדא היא הא כיצד דם חטאת קודם לדם עולה מפני שמרצה איברי עולה קודמין לאימורי חטאת מפני שהן כליל לאישים, וכ"ה מבואר בתו"כ שהבאתי לעיל בסמוך ובתוספתא פרה פ"א ובילקוט בהעלותך רמז תש"כ.
שם הואיל והתחיל במתנות גומר, ע' מה שהוכיח מזה באור זרוע ה' קריאת ארבע פרשיות סי' שפ"ט, וע' בת' ח"צ סי' מ"ה.
שם איבעיא להו תודה ואיל נזיר איזהו מהן קודם כו' ת"ש זו קודמת לזו כו', ויל"ד קצת הלא תוספתא מפורשת היא ריש פ"י, והכי תניא התם תודה קודמת לאיל נזיר מפני שהתודה טעונה ארבעה מיני לחם ואיל נזיר טעון שני מיני לחם ע"ש, ואף אם נימא דהאי ת"ש דקפשיט ליה זו קודמת לזו, היינו האי ברייתא דתוספתא זו. אע"ג שאינה בלשון זה, מ"מ לא שייך הלשון איבעיא להו בדבר המבורר בברייתא.
שם בשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים ר' יוחנן אמר כשר ר"ל אמר פסול כו' ע"כ, פי' אפילו נכנס אח"כ קודם זריקת הדם ונזרק הדם אפ"ה פסול כמבואר בירושלמי יומא פ"ו ה"ו, משום דעדיין לא הגיע זמנן לצאת וע"ש בפ"מ ובמה"פ.
שם ר' יוחנן אמר כשר הואיל וסופו לצאת ר"ל אמר פסול עדיין לא הגיע זמנו לצאת, לכאורה אפילו לפ"מ דר"י קאמר טעמיה הואיל וסופו לצאת, מ"מ מוכרחים אנו לאמר דר' יוחנן ס"ל כר"ע דזריקה מועלת ליוצא וכדמסקינן בסוגיין, דבלא זריקה אינה עומדת כלל לצאת בעיר לאכילה, ומעתה קשה הלא מסקינן ספ"ק דמעילה דכי אר"ע זריקה מועלת ליוצא לשריפה אבל לאכילה לא מרצה ע"ש, וא"כ אין סופו לצאת כלל. וע' ברמב"ם פ"א הלכה ל"ב מפסוה"מ ובלח"מ פ"ז ה"ג ממעה"ק.
ועוד קשה לפי ההנחה דר' יוחנן בע"כ ס"ל בזה דזריקה מועלת ליוצא, הלא איהו גופיה קאמר במעילה ד"ו ע"ב דכי אר"ע זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתו דמיגו דמהניא זריקה למקצת שבפנים מהני נמי לההוא מקצת שיצא, אבל יצא כולה לא אמר ר"ע דמהניא דכמו דליתא לבשר דמי ע"ש, ומסתימת הלשון דבסוגיין בשר קדק"ל שיצא לפני זריקת דמים, משמע דאפילו יצא כולה, ואיך הוא כשר לר' יוחנן, ור"ל נמי מדוע צריך לטעמא דעדיין לא הגיע זמנו לצאת, תיפ"ל כיון דיצא כולה אין לזריקה על' מה לחול כדעתיה דר' יוחנן גופיה, וצ"ע כעת.
רש"י ד"ה יש לו קצבה, אבל חטאת כל דהו, ע"ל מ"ח ע"א רש"י ד"ה דנקא ובתוד"ה וחטאת ובטו"א לחגיגה ד"ו ע"א.