אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף פד:
מרבה אני את אלו שהיה פסולן בקדש כו', עמש"כ בחידושי לעיל דכ"ז ע"ב.
שם מפני מה אמרו לן בדם כשר כו', ע' בתוס' ורמב"ן לנדה ד"מ.
שם וכי דנין דבר שלא בהכשרו מדבר שבהכשרו, ע' שאגת אריה סי' נ"ב.
רש"י ד"ה דחזו לעבודת צבור כגון טמא, אמנם בנדה ד"מ ע"ב פירש"י וז"ל ושקבלו פסולין את דמו וזרקוהו כגון בעל מום או שאר פסולין, וכ' שם הריטב"א ע"ד רש"י וז"ל ונ"ל דאישתמיטתיה למרן ז"ל הא דאוקימניה בפ' המזבח בהנך פסולין דחזו לעבודת צבור כגון טמא דבהא אית להו הכשרה במקום אחר וי"ל דההיא אליבא דר' יהודא אמרי לה לאמר דבכי האי גוונא מודה אבל לר"ש דמכשיר אף בראשונות אתיא בכל הפסולין כפשוטה ע"ש, ונלע"ד דעפ"ד הריטב"א ז"ל מיושב קושית התוס' במנחות ד"ו ע"ב בד"ה וכיון, שהקשו אהא דבסוגיין מדוע לא פריך הכא כיון דקרא סתמא כתיב מה לי חזו ומה לי לא חזו ע"ש, אולם לפי המבואר בריטב"א ניחא, דעצם הילפותא מקרא דזאת תורת העולה ריבה תורה אחת לכל העולין שאם עלו לא ירדו, רק ר"ש יליף הכא והתם, ולדידיה ודאי דכל הפסולין שוין בזה כדפירש"י בנדה שם, וזהו גופה הטעם כיון דקרא סתמא כתיב מה לי חזו מה לי לא חזו, וכל האי טעמא בהנך פסולי דחזו לעבודת צבור כגון טמא ר' יהודא הוא דקאמר לה בסוגיין, וקרא אליבא דידיה הוא רק לאסמכתא למילתיה כדפירש"י הכא, ועיקר הלימוד לדידיה הוא בבנין אב, כדאמר מפני מה אמרו לן בדם כשר שהרי לן כשר באימורין כו', ולפ"ז אין מקום להקשות אליבא דידיה כיון דקרא סתמא כתיב כו', כיון דלא יליף כלל מקרא כנלע"ד.
רש"י ד"ה סמיך ליה לאסמכתא למילתיה. ע' ברש"י מנחות ד"ו ע"ב ודמ"ט ע"א ד"ה תנא ולעיל נ"א ע"א רש"י ד"ה זאת תורת ובבה"ז וצ"ק שם ובדס"ח ע"ב תוד"ה וכי ובשטמ"ק שם.
רש"י ד"ה השוחט, ואפילו לר' יהודא דאמר אם עלתה בפנים תרד כו' חייב ע"כ, ע"ל פ"ה ע"א תוד"ה לא ובמה שתמה שם על דבריהם בצ"ק ובמש"כ שם בחידושי.
תוד"ה ד"ה ומוציא, וי"ל דאיירי בקדשים קלים ואליבא דריה"ג דאמר ממון בעלים הוא כו', ע' רי"ט אלגזי לבכורות פ"ו סי' נ"ח.
בא"ד וקסבר וולדות קדשים בהוייתן הן קדושים כו', ע' נדה מ"א ע"א תוד"ה קסבר ובכ"מ ולח"מ פ"ד ה"ג מה' תמורה.
בא"ד והתם בפ' יוצא דופן מ"א ע"א פי' בקונטרס דל"ג בהוייתן הן קדושים ולפ"מ שפירשתי ניחא כו', והנה בשטמ"ק משנה גרסת התוס' ולא גריס לפ"מ שפירשתי ע"ש, ונראה בכוונתו דקשה לו אחרי אשר התוס' ראו דברי רש"י בנדה הרי ראו ג"כ דברי רש"י בד"ה הסמוך תיכף שם, שכל לשון התוס' אשר דברו עד עתה כתוב שם ברש"י, וא"כ לא שייך לאמר לפ"מ שפירשתי, ולעד"נ דבמקום שפירשתי צ"ל שפירש"י, שכל דבריהם דהכא לקוחים מדברי רש"י דהתם ע"ש.