אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף נב:

דף נב.

ושאינו נשאר לא ימצה כו', עמש"כ בחידושי למעילה ד"ח ע"ב.

שם תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל, ולכאורה לפי תירוץ הש"ס דהכא, מיושב קושית התוס' בשבועות ד"ה ריש ע"א ע"ש, דהתם הקשו נמי מר' ישמעאל אדתנא דבי ר' ישמעאל כמו בסוגיין ובמעילה ד"ט ע"א. זולת אם נימא דאברייתא די"ג מדות דתנא ר' ישמעאל לית בזה שום חולק.

שם אמר רמי בר חמא האי תנא סבר שיריים מעכבי דתניא הכהן המחטא אותה כו', והקשו התוס' לעיל מ"ב ע"ב בד"ה הא, אמאי לא אייתי מברייתא דהתם ודדף ל"ט ע"ש ונשארו בצ"ע, משמע דעצם קושיתם היא מדוע הביא רמב"ח ברייתא דתו"כ ודדחי לה בסוגיין, טפי הי"ל להביא מברייתות המבוארות בש"ס ומוחלטות דס"ל שיריים מעכבין, ועפ"ז יש להעיר לכאורה אמאי לא הביאו נמי מברייתא דיומא ס"א ע"א וכ"מ, דתניא וכפר את מקדש הקדש זה לפני ולפנים אהל מועד זה היכל מזבח כמשמעו יכפר אלו עזרות, ומסיק עלה בירושלמי שם פ"ה ה"ו מה אית לך כפרה בעזרות לא השיריים ע"ש, והוכיחו מזה דשיריים מעכבין, והוא כפירוש התוס' בשבועות י"ג ע"ב ובמנחות צ"ב ע"ב, דעזרות היינו שירי הדם שהיה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ע"ש, הרי ברייתא מפורשת כמה פעמים בש"ס דשיריים מעכבין, וע"ל מ"ב ע"א תוד"ה כגון שפיגל בראשונה.

ואפ"ל דרמב"ח בעי להביא תנא אחרינא דס"ל ג"כ הכי, אבל ברייתא דעזרות ר' יהודא קאמר לה, ואיהו לטעמיה דס"ל שיריים מעכבין כדכתב הראב"ד בפירושו לתו"כ פ' אחרי פרק ח', א"כ לא היה לרמב"ח בזה שום חידוש, ומשו"ה בעי להביא מברייתא אחרת, אכן לפ"ז בלתי מובן נמי הא דבירושלמי שם הביא ר' בורקיי בשם ר' יוחנן ראיה זו, כיון דזהו רק לר' יהודה ואיהו הלא קאמר הכי בהדיא.

שם אותה שניתן דמה למעלה ולא אותה שניתן דמה למטה כו', ע' ילקוט צו רמז תפ"ח.

שם וכי מאין באתה מכלל שנאמר ודם זבחיך ישפך כו', ע' ר"ש משאנ"ץ לתו"כ צו פרשה ג' משנה ד' ובהתוה"מ שם סי' נ"ט.

שם ת"ר וכלה מכפר אם כיפר כו', בתו"כ אחרי פרשה ד' נשתנה הגרסא במקצת וע"ש בהתוה"מ.

שם תסתיים דריב"ל הוא דאמר שיריים דמעכבי כו', בירושלמי יומא פ"ה ה"ו מבואר להדיא דריב"ל הוא דקאמר אין השיריים מעכבין ור' יוחנן אמר שיריים מעכבין איכא בינייהו, וע"ל ל"ט ע"א בתוס' סד"ה הא ובד"מ ע"א תוד"ה אביי.

רש"י ד"ה המחטא. הוא דהואי חיטוי ונאכלת אי לא לא כו' ישפך בשפיכה אחת ונאמר והבשר תאכל ע"כ, נראה ברור דרש"י ז"ל דייק וגמיר האי שמעתא לענין אכילת הקרבן, אבל לכפרה ס"ל כשמואל לעיל כ"ו ע"ב, דשלא במקומו כמקומו דמי ובעלים נתכפרו כיון שהגיע דם למזבח, והוא דעת הרמב"ם בפ"ב ה"י מפסוה"מ, וע"ל ר"פ חטאת העוף תוד"ה למעלה, אמנם מדברי התוס' דהכא משמע דההיא דרשה לענין כפרה איתמר, וס"ל כמ"ד שם דלא נתכפרו נמי דשלא במקומו לאו כמקומו דמי, אולם המעיין במקור הברייתא דתו"כ צו פרשה ג', יראה דדרשה זו מתאמת עם לשון רש"י ושיטתו.

רש"י ד"ה שיריים מעכבי. ולר"ע לא מעכבי כו', עמש"כ בחידושי לעיל ד"מ ע"א.

תוד"ה אותה. וא"ת א"כ היכי פריך לעיל בר"פ ב"ש אימא וכפר אע"פ שלא נתן למעלה אלא למטה כו', עפ"מ שהסברתי בחידושי לעיל שיטת רש"י בד"ה המחטא, אין מקום לקושית התוס' ע"ש.

תוד"ה מה. ותימה הא בבהמה נמי כתיב היא ונימא כמ"כ שאם שינה בה פסלה ע"כ, ע' מה שתירץ בזה בקרבן אהרן לתו"כ פ' צו פרשה ג' משנה ד'.

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה