אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף נב.

דף נא:

דבראי לגואי ודגואי לבראי, משמע קצת דכ"ה נמי גרסת התוס', אבל רש"י מהפך וגריס דגואי לבראי ודבראי לגואי, ולכאורה מה הכריחו לרש"י להפך גרסת הש"ס, ונראה משום דגואי לבראי כתיב בקרא, ואתה בא לאמר דכמ"כ יהיו נמי דבראי לגואי, א"כ בע"כ דגואי לבראי קודם, וע' ברש"י ד"ה ה"נ וד"ה או אינו.

שם א"ר ישמעאל גג יסוד ל"ל קרא ק"ו הוא ומה שירי חטאת שאינה מכפרת טעונה גג יסוד כו', ע' בשטמ"ק ודק"ס איך שמשבשין גרסת הש"ס וע' ירושלמי יומא פ"ה ה"ו ולעיל נ"א ע"ב תוד"ה תן ובהתוה"מ ויקרא סי' רע"ד.

שם ר"פ אמר דכו-"ע שיריים אין מעכבים והכא במיצוי חטאת העוף מעכב איכא בינייהו, וכה"ג אוקים רב חסדא האי דינא דעיכובא במיצוי דחטאת העוף בפלוגתא דתנאי לקמן ס"ה ע"ב, ורב אדא בר אהבה דאוקי הכא פלוגתא דר"י ור"ע בשיריים מעכבין, לא בעי לאוקים כר"פ ור"ח דתנאי פליגי אי מיצוי חטאת העוף מעכב, דלטעמיה אזיל במעילה ד"ח ע"ב דס"ל דמעכב, משמע דהוא אליבא דכו"ע, ורב הונא משמיה דרב דקאמר התם דאינו מעכב ס"ל נמי דליכא בזה פלוגתא דתנאי, דאל"ה לימא מר הלכה כמר ומר הלכה כמר, וע"ל בתוס' ס"פ קדשי קדשים ובחולין כ"ב ע"א סד"ה ואינו ובמנחות ד"נ ע"א ד"ה מיצה ובכ"מ ולח"מ פ"ז ה"ז ממעה"ק, ובמש"כ יש לדחות קצת מש"כ בחידושי למעילה ד"ח ע"ב ע"ש.

שם ואת כל דם הפר ישפך מה ת"ל הפר לימד על על פר יוה"כ שטעון מתן דמים ליסוד, והנה בפדר"א פכ"ט תניא דאברהם מל א"ע על מקום המזבח ביוה"כ ונשאר דמו ושם נבנה המזבח ולכך נאמר ואת כל דמו ישפך אל יסוד המזבח, ונדחק שם בביאר הרד"ל הלא בקרא דיליף מיניה הכא שפיכת שירי דם פר יוה"כ ליסוד המזבח, כתיב אל יסוד מזבח העולה והוא פסוק אחר ע"ש ונלע"ד משום דשם פל"א קאמר דעקידת יצחק היתה נמי במקום המזבח והוא היה עולה כדכתיב ויעלהו לעולה תחת בנו, ועפ"ז שפיר קאמר אל יסוד מזבח העולה, דמקום עקידת יצחק, הוא היסוד שעליו הקריב העולה ראשונה, ועפ"ז סמיך הפדר"א שפיכת שירי דם פר יוה"כ שהיה במקום שעשה ליסוד המזבח, בזה שמל א"ע ועקד את בנו.

שם א"ר ישמעאל ק"ו ומה אם מי שאינו נכנס דמו לפנים חובה טעון יסוד כו', ע"ל ד"מ ע"ב תוד"ה ומה ובגבורות ארי ליומא מ"ז ע"א.

שם נתקו הכתוב לעשה ועשאו שירי מצוה כו', בשטמ"ק מחק תיבת לעשה וכן רש"י לעיל י"ג ע"א לא גריס לה.

שם וסבר ר' ישמעאל מיצוי חטאת העוף מעכב והתנא דבי ר' ישמעאל והנשאר בדם כו', והנה לפ"ז שפיר מקשים התוס' בשבועות ד"ה ע"א מר' ישמעאל אתנא דבי ר' ישמעאל, אולם במעילה ד"ט ע"א שתי הברייתות נשנו בשם תנא דבי ר' ישמעאל, אכן בילקוט ויקרא רמז תע"ד תרווייהו הן בשם ר' ישמעאל.

רש"י ד"ה ואת כל דם הפר, מה ת"ל הפר ע"כ, משמע דמכל תיבת הפר דמיותר, מרבינן פר דיוה"כ למתן דמו ליסוד, וכ"כ בהתוה"מ ויקרא סי' רכ"ז, והרחיב בדרשה זו בתו"כ שם, ועפ"ז יל"ד ע"ד הק"ע לירושלמי יומא פ"ה ה"ו שכתב דדרשה זו היא מה"א יתירה.

תוד"ה לימד לעיל פרק ב"ש גבי ועשה לפר כאשר עשה דריש סמיכה ושירי הדם בפר יוה"כ מקרא דוכן יעשה כצ"ל. בא"ד ותימה להאי תנא סמיכה מנא ליה ע"כ, ע' מה שתירצו התוס' לעיל ד"מ ע"א בד"ה לסמיכה, ולע"ד בלתי מובן הלא אפ"ל דלהאי תנא אתי קרא דוכן יעשה לסמיכה לבד, כדכתבו התוס' שם אליבא דר' יהודא בסד"ה אביי.

תוד"ה ומה. תימה מה לפר כהן משיח שכן מכפר על עבירת מצוה ידועה כו' וי"ל דסמיך אהאי דאתי בק"ו משעירי רגלים ושעירי ראשי חדשים כו', וקשה הלא בתו"כ ויקרא חובה פרשה ג' אהא דדריש וסמך ידו על ראש הפר לרבות פר יוה"כ לסמיכה מבאר שם דמק"ו לא אתי משום דפר כה"מ בא על עבירת מצוה ידועה תאמר בפר יוה"כ שאין בא על עבירת מצוה ידועה לא יטעון סמיכה ת"ל וסמך ידו על ראש הפר לרבות פר יוה"כ לסמיכה ע"ש, ולפ"ד התוס' אמאי לא סמיך נמי התם אק"ו משעירי רגלים ושעירי ר"ח, ואמאי איצטריך קרא לרבות, ובע"כ דלפר יוה"כ יש מעלה נגד שעירי רגלים ור"ח, במה שדמו נכנס לפנים יצאו אלו שאין דמן נכנס לפנים כדביאר בתו"כ שם סוף פרק ו', א"כ מאי האי דמתרצו התוס' הכא, וצ"ע כעת.

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה