אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף מח:

דף מח.

וכי מכאן אתה למד והלא כבר נאמר במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת כו', והנה בסוטה ל"ב ע"ב א"ר יוחנן משום רשב"י מפני מה תקנו תפלה בלחש שלא לבייש את עוברי עבירה שהרי לא חלק הכתוב מקום בין חטאת לעולה כו', ובירושלמי שם פ"ח ה"ט וביבמות פ"ח ה"ג סמיך האי מימרא אהאי קרא דבמקום אשר תשחט העולה וגו', ולפ"ז יל"ד מאי האי דקא מקשה בסוגיין וכי מכאן אתה למד והלא כבר נאמר במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת, הרי פרשה זו איירי בסתם מקריבי חטאות. ולהכי אפ"ל דבהם הקפידה תורה שלא לביישם, משא"כ הני קראי דמייתי בסוגיין איצטריך לחטאות דלא שייך בהו שלא לבייש, כגון פר ושעיר של יוה"כ ושעירי הרגלים וראשי חדשים, ואפילו בחטאת יחיד כגון של נזיר ושל מצורע דלאו לכפרה מייתי אלא לאשתרויי באכילת קדשים או למיחל עליו נזירות טהרה כדאמרינן בכריתות כ"ו, ואפ"ה בעו צפון, וע' בתו"כ ויקרא חובה פרשה ו' ופרק ח' ובפ' צו פרשה ג' ובמפרשים שם, ובת' פנים מאירות ח"ב סי' קע"ח ובחידושי באר שבע לסוטה שם.

שם רש"א לרבות שעירי עכו"ם לסמיכה שהיה ר"ש אומר כל חטאת שנכנס דמה לפנים טעונה סמיכה, כ"ה הגרסא בילקוט ויקרא רמז תס"ט, והיא ממנחות צ"ב ע"ב, וע"ש נ"ו ע"א תוד"ה לרבות ובסוגיין בהשמטות השטמ"ק אות ג'.

שם סמיכה גופה לישתוק קרא מיניה ותיתי מבנין אב, כ"ה הגרסא במנחות נ"ו ע"א וכן גריס בדק"ס, וברמב"ן לסה"מ שרש שני גריס ותיתי במה מצינו.

שם ר' אחיא אומר ושחט אותו על ירך המזבח צפונה מה ת"ל כו', ע' תו"כ ויקרא נדבה פרשה ה'.

שם ומה חטאת הבאה מכח עולה מעכבת כו', ע' תו"כ ויקרא נדבה פרק ז' משנה ו' ובר"ש משאנ"ץ שם.

שם כלום מצינו טפל חמור מן העיקר, ע' טו"א מגילה ד"ו ע"ב ושם ד"כ ע"ב ודף כ"א ע"א ובש"א סי' צ"ד וסי' צ"ו ובבאר יצחק חא"ח סי' ח' ענף ו'.

רש"י ד"ה או אינו בא לעכב אלא לכתוב בו אותו דהוא מיעוטא כו'. ע' קרבן אהרן לתו"כ ויקרא חובה פרשה ו' מי"א.

רש"י ד"ה לרבות שעירי עכו"ם לסמיכה משום דמעטינהו ר' יהודא מסמיכה במס' מנחות מהחי דשעיר המשתלח כו', ולכאורה אמאי קבע רש"י דעת ר"י בדברי ר"ש, טפי הי"ל לקבוע בדברי ר"י גופיה הכא, אהא דס"ל לרבות שעיר נחשון לסמיכה, הו"ל לרש"י למימר, ושעירי עכו"ם מעטינהו ר"י מסמיכה מהחי דשעיר המשתלח במנחות צ"ב, ומשמע דהשטמ"ק בהשמטות הבין, דבזה נשמר רש"י אגב אורחיה מקושיתו שם, ל"ל לר"ש קרא לרבות שעירי עכו"ם, בשלמא לר"י איצטריך לשעיר נחשון משום דאינו בא לכפר, אלא שעירי עכו"ם אמאי איצטריך קרא לרבויינהו, משו"ה כ' רש"י בדר"ש, לפי שהיה מקום למעוטינהו מהחי דשעיר המשתלח כדדריש ר"י, להכי איצטריך ליה קרא לרבות ע"ש.

ועוד י"ל דרש"י הבליע בזה קושית התוס' ותירוצם במנחות נ"ו ע"א, שהקשו ל"ל לר"ש קרא לרבות שעירי עכו"ם לסמיכה תיפ"ל מדאיתקש לפר הע"ד ש"צ כדאמרינן פ' ב"ש דף מ"א החטאת אלו שעירי עכו"ם, ותירצו דמהיקישא לא הוה ידעינן, משום דכתיב החי והוה מוקמינן למעוטי שעירי עכו"ם ע"ש, וכיון דכל האי קרא לרבות שעירי עכו"ם איצטריך לר"ש דלא נטעה למעוטי מדכתיב החי, משו"ה פירש"י בדברי ר"ש, דרק ר"י דריש החי למעוטי שעירי עכו"ם מסמיכה, אבל ר"ש דריש החי טעון סמיכה באהרן ואין שעירי עכו"ם טעונין סמיכה באהרן אלא בזקני העדה, ועצם דין סמיכה בשעירי עכו"ם מרבי לה מהכא.

תוד"ה אותו. תימה ל"ל קרא הא אפילו לפני ה' לא בעי כו' י"ל דהכא סבר כשמעון התימני כו', וקשה איך יפרנס לפ"ז ברייתא דלעיל כ"ו ע"א, דברישא תני עמד בדרום והושיט ידו לצפון שחיטתו כשרה, והוא מדרשתם דהכא אותו בצפון ואין השוחט בצפון כדפירש"י שם, ובאותה ברייתא מסיק, עמד בחוץ והכניס ידו לפנים ושחט שחיטתו כשרה, והוא מדכתיב בן הבקר לפני ה' ולא השוחט לפני ה' כדפירש"י נמי התם. ולדברי התוס' אתיא ברייתא דהתם כתרי תנאי, דרישא כשמעון התימני וסיפא כת"ק, וצ"ע כעת.

תוד"ה אלא. תימה הא נמי מדר' אחיא נפקא כו' ע' בהתוה"מ ויקרא סי' ס"ד.

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה