אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף לה:

דף לה.

הא חישב באימורין נתפגלו אימורין עצמן. וכן צריך לפרש בירושלמי יומא פ"ו ה"ו הא דקאמר להקטיר אימורין למחר פיגל, דכוונתו ג"כ דפיגל האימורין עצמן.

שם פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים מועלים בהן משהוקדשו כו', והוא ממשנה מעילה ד"ט ע"א, ועפ"ז בלתי מובן הא דתניא בתוספתא מעילה פ"א, פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים כיון ששחטן וזרק דמן מועלין בהן כו' ע"ש. דלפי הנ"ל שחיטה וזריקה מאי עבידתא גבייהו, הלא מעילתן התחילה בהן כבר משהוקדשו.

שם אין חייב עליהם משום פיגול נותר וטמא הא שליל ושיליא חייבים. ע' לעיל ע"א תוד"ה פיגל בזבח ובגליון הש"ס שם.

שם אר"ח בר אבא א"ר יוחנן לא הכשיר ר"ע אלא בדוקין שבעין הואיל וכשרין בעופות ע"כ, בברייתא דתו"כ פ' צו פרק א' משנה ט' קאמר ר"ע גופיה האי טעמא, וע"ש בר"ש משאנ"ץ.

רש"י ד"ה וכשרין בעופות לכתחילה שאין פוסל בהן אלא חסרון אבר כו' משום הקריבהו נא לפחתיך. וכן פירש"י לקמן ס"ח ע"ב ודף פ"ה ע"ב ובחולין כ"ג ע"א, וכמו הכא כן התם חולקים התוס' על שיטת רש"י בזה.

רש"י ד"ה דוקין. לא נאמרו מומין אלא בבהמה דכתיב תמים זכר בבקר כו', ע' רש"י קידושין כ"ד ע"ב ד"ה ואין תמות ובחולין כ"ג ע"א ד"ה בבהמה ובהגהות הב"ח שם.

תוד"ה וש"מ. תימה דלישני כדמשני לקמן פרק טבול יום דילמא מחשבה לא פסלה לינה פסלה וי"ל משום דלא בעי למיפשט הא דבעי ר' ירמיה שם לינה מהו שתועיל בפרים הנשרפים ע"כ, והנה לקמן ק"ד ע"ב שם, גרסת השט"ק ר' אלעזר במקום ר' ירמיה, וכ"ה בדק"ס שם, ולפ"ז מתורץ קושית התוס' הכא ברווחא, די"ל דהא דמשני התם ודילמא מחשבה הוא דלא פסלה אבל לינה פסלה הוא רק לאביי ורבא שם, אבל לר' אלעזר נשאר הספק במאי דקמבעי ליה, אם לינה מועיל בפרים הנשרפים ושעירים הנשרפין, והשתא בסוגיין דלר' אלעזר קיימינן. א"כ אין מקום לקושית התוס' דלישני דילמא מחשבה לא פסלה אבל לינה פסלה, דאי איתא דס"ל הכי מאי קמספקא ליה התם.

תוד"ה אלא. דבהדיא דריש לה בקידושין מן העוף ולא כל העוף ע"כ, וכ"ה בתו"כ ויקרא בקרא דואם מן העוף, וע"ש ברא"ם ובלח"מ פ"ג ה"א מאיסורי מזבח וברי"ט אלגזי לבכורות ספ"ו.

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה