אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף לג:
רבינא אמר לענין מלקות איתמר, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ח' ענף ז'.
שם ור' יוחנן אמר אינו לוקה ההוא בתרומה כתיב. ע' בתו"כ תזריע סוף פרק א' ובשבועות ד"ז ע"א ובתוד"ה ואימא ובמכות י"ד ע"ב תוד"ה ההוא.
שם אזהרה לאוכל בשר קדש מניין ר"ל אמר בכל קדש לא תגע כו', ע' רש"י אמור כ"ב ג' ובת' רדב"ז ח"ב בלשונות הרמב"ם סי' ק"ו.
רש"י ד"ה לענין מלקות. דכי איתקש ביאה לנגיעה לאזהרה איתקש. כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' ח' ענף ב' ובס' שושנת העמקים כלל ה' וכלל כ'.
רש"י ד"ה לטמא שנגע בקדש. לא יליף ר"ל מלקות מהאי קרא כו', ע' בת' חו"י סי' רכ"ז.
תוד"ה לעניין. והקשה ה"ר חיים דאכתי איכא לאקשויי דאין עשה דוחה ל"ת ועשה כו', ע"ל צ"ז ע"ב ובתוס' שבת כ"ה ריש ע"א ובפסחים פ"ד ע"א תוד"ה ולא ובביצה ד"ח ע"ב תוד"ה סוף ובשעה"מ וטעה"מ פ"ג ה"ו מה' נדרים ובחידושי הגרע"א לפסחים צ"ב ע"א.
בא"ד הא בעידנא דמיעקר לאו לא מקיים עשה ע"כ. וכדעת התוס' הכא כן דעת הרמב"ן והרשב"א בחידושיהם ליבמות ד"ו סוף ע"ב ולב"מ ד"ל ע"א, אבל הר"ן והנמו"י לב"מ שם סברי, דכל זמן שהוא עוסק במצוה נקרא בעידנא, אע"פ שלא הגיע עוד להגמר דעכ"פ מתעסק הוא בזה ע"ש, ובפסקי תוס' לקמן ס"פ דם חטאת כתבו, דאם אי אפשר לקיים העשה בענין אחר לא בעינן בעידנא דמיעקר לאו לקיים עשה ע"ש, ולפי דבריהם אין מקום לקושית התוס' הכא, וע' מה שהאריכו בפרט זה בטו"א לחגיגה ד"ב ע"ב ובקונטרס אבני שהם שם ובש"א סי' כ"ט ל' ל"ב צ"ו ובנוב"י מ"ת חאה"ע סי' קמ"א ובשעה"מ פכ"א מאיסורי ביאה ובחידושי הגרע"א לב"מ שם ובתשובותיו סי' רכ"א רכ"ב ובס' תורת נביאים מהגרצ"ה חיות ז"ל קונטרס הוראת שעה בהג"ה ובבשמים ראש סי' רכ"ז ובת' עין יצחק חא"ח סי' ט"ו ובת' הגאון מהרי"ל דיסקין זצ"ל בחלק הכתבים סי' נ"ד ובמש"כ בחידושי לקמן צ"ז ע"ב.
בא"ד וי"ל דעשה שי"ב כרת חמור ודחי להו כו', והקשה לי ח"א הלא בשבת קל"ג ע"א אמרינן דלהכי מילה שלא בזמנה אינה דוחה יו"ט משום דאין עשה דוחה ל"ת ועשה, ואע"ג דעשה דמילה עשה שי"ב כרת היא, והשבתי דהחילוק הוא פשוט וברור, דכרת דפסח קשורה עם העשה בחובת היום י"ד ניסן דוקא, כדכתיב בפ' בהעלותך והאיש אשר הוא טהור וגו' וחדל לעשות הפסח ונכרתה וגו' כי קרבן ה' לא הקריב במועדו, וע"ז סובב הולך דברי התוס' בסוגיין, משא"כ מילה אף דעשה מונח עליו בכל יום לעשותה, אבל אינה קשורה עם כרת דילה, שהיא דוקא על מניעת כלל המצוה לגמרי, כדכתיב וערל זכר אשר לא ימול וגו' ונכרתה, וע' רש"י ריש כריתות, וע' מש"כ ע"ד תוס' אלו ברי"ט אלגזי לה' חלה סי' ב' ובש"א סי' ל"ג ובשושנת העמקים להפמ"נ כלל ב' ג' ח' ובגינת וורדים להגאון הנ"ל כלל ט'.
בא"ד וי"ל דעשה דמצורע אע"ג דחמיר כיון דליכא כרת לא דחי לתרווייהו כו', ע' בת' הרשב"א סי' קכ"ז וסי' ת"ב ובגינת וורדים להפמ"ג כלל ט' ובנחל אשכול לס' האשכול ה' מילה ס"ס מ' ובחידושי הגרע"א ליבמות ד"ז ע"ב.
תוד"ה ה"נ. דלוקה בתרומה ולא בקדש לר' יוחנן, ע' מל"מ רפי"ב מה' תרומות ובשעה"מ שם.