אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף כא:
איכא בינייהו גזירת שיקוע. ע"ל ע"ט ע"ב ודף כ"ו ע"א תוד"ה שחט.
שם והא"ר יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן כו'. ע' ירושלמי יומא ספ"א ושם פ"ב ה"א.
שם והא הוה גביני כרוז כו'. והקשה בחק נתן אמאי לא פריך שם במס' תמיד אמתניתין גופה דבן קטין, וע"ש מה שנדחק בזה. ולע"ד לק"מ דבן קטין שפיר עשה את המוכני כל זמן שהיה חי, שתהיה תקנה לדורות, אחרי אשר ימות גביני או יתקלקל קולו. ולא יהיה נמצא אחר בחריקאיה בקול אדיר וחזק כזה. והכא פריך הש"ס על הזמן שהיה גביני חי, למה להו שני המעוררים ביחד, הלא אחד מהם מיותר, ומשני תרי היכרי הוו עבדי דשמע מהאי אתי ושמע מהאי אתי, וע' בפי' הראב"ד לתמיד פ' אמר להם הממונה רבא.
שם כל כיור שא"ב כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו כו', עמש"כ בחידושי לעיל י"ט ע"ב.
שם מיתיביה כל הכלים מקדשין בין שיש בהן רביעית כו', ולכאורה לפ"מ דמחלק הרמב"ם בפ"ה ה"י מביאת מקדש בין לכתחילה לדיעבד, דמצוה לקדש ממי הכיור, ובדיעבד אם קידש מאחד מכלי השרת ה"ז כשר ע"ש, לפ"ז מאי מקשה מברייתא דכל הכלים, דזה בע"כ איירי בדיעבד, ור' יוסי בר"ח הא איירי בכיור דלכתחילה, וביה קאמר דמצותו שיהא בו בדי לקדש ארבעה כהנים ממנו, וי"ל דקושיתו היא מדגבי כלי שרת מקדשין אפילו אם אין בהן רביעית, ש"מ דליכא קפידא מדאורייתא אשיעור דד' כהנים אפילו בלכתחילה.
רש"י ד"ה ומשני דמשקע. כי היכי דלשתמע קליה וישמעו הכהנים הישנים בעיר כו'. והנה בצ"ק וח"נ גרסי הכהנים שבעזרה ע"ש, ולא ידענא מה המריצם לשנות הגירסא ברש"י, ואדרבה לפי גירסא שלפנינו ניחא, דלהקיץ כהני העיר היו צריכים לגלגלא, או לגביני כרוז, שקולם נשמע למרחוק, אבל לכהנים הישנים בעזרה היה די במקיצי נרדמים כמו הממונה ואיש הר הבית דתנן בריש תמיד ובריש מדות.