אור ברסלב

אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן

דף יא:

דף יא.

א"ל ר' יהושע מצינו מותר חטאת בא עולה כו', ע"ל ד"ד ע"א תוד"ה וישנן לאחר ובמש"כ בחידושי לתמורה ד"כ ע"ב.

שם רב אשי מתני משמיה דר' יוחנן ורב אחא בריה דרבא מתני משמיה דר' ינאי, ע' חולין י"ז ע"ב רש"י ד"ה כל היכא ומש"כ בחידושי שם.

שם דא"ק ולא יחללו כו', ע"ל ד"ב ע"א תוד"ה לשם ובנדה ל"ב ע"א תוד"ה וכשמן ובירושלמי דמאי פ"ו ה"ב ובמע"ש פ"ב ה"א ובשבת פ"ט ה"ד וביומא פ"ח ה"א ובתענית פ"א ה"ו.

שם במורם מהן אין מתחללין בנמוך מהן מתחללין, ע' ש"א סי' מ"ז.

שם והא מבע"ל לכדשמואל כו', ויל"ד אמאי ל"ק נמי דמבע"ל האי אשר ירימו דאין לך בהן אלא משעת הרמה ואילך כדתניא בחולין ק"ל ע"ב.

שם מנין לאוכל את הטבל שהוא במיתה שנאמר ולא יחללו כו', ע"ל ד"ג ע"ב תוד"ה לא ולקמן מ"ה ע"א רש"י ד"ה דגמרינן ובחולין ק"ל ע"ב תוד"ה אין לך ובתו"כ אמור סוף פרק ו' ובהתהו"מ שם סי' ק"ג ובשאילתות פ' קרח סי' קל"ב ובהעמק שאלה שם אות ח' ט'.

במשנה בן בתירא פוסל כאילו נשחט בן הערבים, והנה בברייתא דתענית ד"ג ע"א כדהביא בן בתירא סתם, דייק הש"ס הי בן בתירא, אי הוה ר' יהודה בן בתירא או ר' יהושע בן בתירא ע"ש, ונלע"ד להכריע דהכא הוא ר' יהודא בן בתירא, מהא דאמרינן בירושלמי פסחים פ"י ה"א דר' יהודא בן בתירא אוסר לאכול חמץ בע"פ כל היום. ופירשו הק"ע שם והפ"מ משום דאיהו לטעמיה דס"ל הכא דזמן שחיטת הפסח מתחיל משחרית בי"ד וא"כ קאי כל היום בלא תשחט על חמץ ע"ש. וע' בנחל אשכול לס' האשכול ח"א ה' תפלה סי' י"ג.

אמנם לפי פירוש זה יהיה הרמב"ם כמזכי שטרא לבי תרי, דבפ"א ה"ח ט' מה' חמץ פסק דאיסור אכילת חמץ מה"ת בי"ד הוא מחצות היום ולמעלה שהוא מתחלת שעה שביעית ביום כו' משעה שראויה לשחיטת הפסח שהוא בין הערבים והוא חצי היום ואסרו חכמים לאכול חמץ מתחלת שעה ששית כדי שלא יגע באיסור תורה כו', והשתא לפ"מ דפסק בפט"ו הי"א מפסוה"מ כבן בתירא דהכא כמש"כ שם הראב"ד והכ"מ, לפ"ז הי"ל לאסור אכילת חמץ בי"ד גם בשחרית, כדס"ל לריב"ב גופיה עפ"מ שפירשו הק"ע והפ"מ בירושלמי שם, ובמשנה פסחים י"א ע"ב פליגי ר"מ ור"י אי אוכלין כל ארבע או כל חמש, ואם ריב"ב פליג עלייהו מ"ט לא קבע רבינו הקדוש דעתו במשנה.

שם אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את ראב"ע בישיבה שכל הזבחים כו', וכ"ה במשנה ידים רפ"ד, וצע"ק מדוע דוקא בהלכה זו ובטומאת ידים דשה"ש וקהלת בידים שם ספ"ג, אמר שמעון בן עזאי בלשון מקובל אני מפי ע"ב זקנים, הלא כולה מסכת דעדיות בו ביום נשנית כדאמרינן בברכות כ"ח ע"א, ושמונים ספסלים של ת"ח היו שם כדאמרינן בירושלמי שם, ומדוע דוקא בעדות אלו היו רק מפי ע"ב זקנים, אולם לפמש"כ בתפארת ישראל ידים סי' ל"ב, דהני ע"ב זקנים היו ע"א סנהדרין ועוד מופלא שבב"ד ע"ג כולם, לפ"ז אפ"ל דאף אם היו אז בביהמ"ד ת"ח למאות, מ"מ הכרעת כל דיני מסכת עדיות היו ע"פ סנהדרי גדולה אלו שבבחירתא זו, וע' ברכות כ"ז ע"א וברש"י ד"ה בבחירתא.

שם חוץ מן הפסח ומן החטאת ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה כו', והשתא שלש מחלוקת בדבר, חכמים סברי חוץ מן הפסח והחטאת, ור"א אומר אף האשם, ובע"כ דלא ס"ל הא דבן עזאי, דהא איהו תלי טעמיה דאשם, משום דבא על חטא כחטאת כדתנן רפ"ק ועולה הרי אינו בא על חטא, דהא לקמן י"ב ע"ב אמרינן, אהא דבן עזאי גופיה יליף בק"ו מה חטאת שאינה כליל שחטה שלא לשמה פסולה עולה שהוא כליל לא כש"כ, ודחי מה לחטאת שכן מכפרת, ובן עזאי נמי לא ס"ל כר"א, דאיהו קאמר דאשם לא מצי למילף מפסח וחטאת, דמה להצד השוה שבהן שכן ישנן בצבור כביחיד כדמסקינן לקמן י"ג ע"א, וע"ש רש"י ד"ה אשם ובד"ה ומשני לבן עזאי.

שם מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בי"ד לשמו כו', ע' גבורות ארי ליומא י"ד ע"א.

שם והכתיב בין הערבים אמר עולא בריה דרב עילאי בין שני ערבים כו', והנה במכילתא פ' בא תניא בן בתירא אומר בין הערבים שחטהו בין שני הערבים [כ"ה גרסת הגר"א ז"ל] וא"כ קשה הלא ר' אלעזר א"ר אושעיא שפיר אשמעינן דמכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בי"ד לשמו לפ"מ דבמתניתין ל"פ רק בשחרית די"ד שלא לשמו, להכי אשמעינן דבן בתירא מכשיר בשחרית גם בלשמו, וטעמו כדמפרש בן בתירא גופיה במכילתא, מדכתיב בין הערבים שחטהו בין שני הערבים, אמנם קושית הש"ס בלתי מובן שהקשו והכתיב בין הערבים, ומאי חידש עולא בריה דרב עילאי אם בן בתירא גופיה ביאר הכי לדבריו בהבנת הכתוב, וצ"ע כעת, וע' בהתוה"מ פ' אמור סי' קמ"ט.

שם אמר עולא בריה דרב עילאי, בילקוט פנחס רמז תשע"ט הגרסא רב שילא.

שם אין לך עבודה כשרה מערב עד בקר אלא זו בלבד, ע' בתו"כ פ' אמור פרשה י"ג ובהתוה"מ שם סי' רט"ז.

רש"י ד"ה א"ל, כדתניא בתמורה כ"ג זה מדרש דרש יהוידע הכהן כו'. מובא ג"כ לקמן ק"ג ע"א, אבל משנה היא בשקלים ספ"ו.

רש"י ד"ה שהן טעונין. סמיכה ונסכים ליתנייהו בבכור כדילפינן במנחות כו', נ"ב בדף צ' ע"ב ובדף צ"ב ע"ב.

רש"י ד"ה לא הוסיף בן עזאי על דברי חכמים לפסול חוץ מפסח וחטאת אלא העולה עכ"ל, ויל"ד בשלמא בהא דרש"י כתב תיבת לפסול, הוא דלא נימא דתוספות בן עזאי עולה, קאי על כשרות העולה להקרבה כמו הזבחים הנאכלין, משו"ה פירש"י דהתוספות של בן עזאי היתה על פסלותו כפסח וחטאת, אכן מדוע דייק רש"י בדבריו שלא הוסיף על דברי חכמים, ונראה דנשמר בזה דלא נימא דב"ע ס"ל כר"א דריש פרקין דאמר אף האשם, והוא הוסיף ע"ד ר"א גם עולה, ולהכי פירש"י על דברי החכמים, היינו חכמים דר"א, ופירושו מוכרח דבע"כ לא ס"ל ב"ע כר"א, דלקמן י"ב ע"א אהא דב"ע יליף מדכתיב עולה היא, הקשו בש"ס אשם נמי כתיב ביה הוא, ומשני ההוא לאחר הקטרת אימורין הוא דכתיב, וזו היא רק דעת ר' יהושע לעיל ד"י ע"ב, אבל ר"א יליף שם באמת פסול דאשם שלא לשמו מדכתיב בו הוא ע"ש.

רש"י ד"ה ומאי כאילו, אלמא סבירא ליה בין ערב של אמש לערב של אחריו כו', ע' ירושלמי פסחים פ"ה ה"א ובהתוה"מ למכילתא פ' בא סי' ל"ב ולתו"כ אמור סי' קמ"ט.

תוכן העניינים

אור הישר על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה