אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יא.
דמה דמה של זו ולא דמה של אחרת ואידך דמה ולא בשרה, ע"ל פ"ב ברש"י ותוס' ד"ה דמה ובדף צ"ג רש"י ד"ה מדמה.
שם בשלמא לרבנן דאמרי אשם ששחטו שלא לשמו כשר היינו דאיתקש מנחה לחטאת מנחה לאשם דתניא רש"א כו', ויל"ד קצת מדוע פתח בדר"ש ודלג על דברי הת"ק דר"ש בתו"כ צו פרק ג', הלא לדידיה נמי ניחא דאיהו קאמר התם דמנחה הוקשה לחטאת דבאה מן החולין וביום ובידו הימנית והוקשה לאשם דנשחט שלא לשמו כשר וזו נמי אם נקמצה שלא לשמה כשר.
וכן יל"ד בהא דאסיק ולרבנן למאי הלכתא איתקש אשם לחטאת לאמר לך מה חטאת טעונה סמיכה אף אשם טעון סמיכה, ולפי הנ"ל הלא איצטריך לרבנן היקישא דאשם לחטאת שיהיה מן החולין ובידו הימנית וביום, וסמיכה ילפינן שם בתו"כ מדכתיב תורה אחת להם וצע"ק, וע' בש"ק לירושלמי שבועות פ"ב ה"א.
שם ור"ש האי קרא מפיק ליה להכי ומפיק ליה להכי כו' ומנחת חוטא דפסולה שלא לשמה טעמא אחרינא הוא כו', אולם בספרא פ' צו פרק ג' דריש לה ר"ש כדאמרינן הכא מעיקרא מדכתיב כחטאת כאשם.
שם ולרבנן למאי הלכתא איתקש אשם לחטאת לאמר לך מה חטאת טעונה סמיכה אף אשם טעון סמיכה, וקשה ל"ל היקישא הלא בהאי קרא גופה דכחטאת כאשם מסיק תורה אחת להם ודריש בתו"כ שם לסמיכה, ואין לאמר דשנה עליו הכתוב לעכב כמו בעלמא, דסמיכא לא מעכבא, וע' בתוס' גיטין כ"ח ע"ב ובמש"כ בחידושי לקמן מ"ט ע"א.
שם א"ר יוחנן יוסף בן חוני ור' אליעזר אמרו דבר אחד רבה אמר באחרים לשם חטאת פליגי, הנה ר' יוחנן רגיל לאמר פלוני ופלוני אמרו דבר אחד כדאשכחן בשבת צ"ד ע"א וביבמות נ"א ע"ב ובכתובות ל"ו ע"ב ובב"ק ס"ט ע"א ובחולין נ"ח ע"ב ושם קכ"ד ע"ב ובמנחות נ"ז ע"ב, ובחידושי שם הארכתי בזה, עפ"מ שמוסכם בדברי הראשונים דכל היכא דאמרו פלוני ופלוני אמרו דבר אחד לית הלכתא כחד מינייהו אפילו הם מאה מפני שהיא שיטה. כדכתב הראב"ד בתמים דעים סי' רכ"ד בשם הנשיא ר' יצחק ב"ר ברוך ז"ל, וע' בתוס' ב"מ ס"ט ע"א וברי"ף ורמב"ן לסוכה ד"ז ובת' הרשב"א סי' שי"ד וסי' ת"ל ובש"ך יו"ד סי' רצ"ד סקל"א ובברכי יוסף שם ובח"ס חי"ד סי' רי"ט, ועפ"ז מבורר גם בסוגיין, דר' יוחנן דקאמר יוסף בן חוני ור"א אמרו דבר אחד, ס"ל דלית הלכתא כחד מינייהו, ורבה דקאמר באחרים לשם חטאת פליגי, דעתו דלית בה משום שיטה.
שם הפסח שעברה שנתו ושחטו בזמנו לשמו וכן השוחט אחרים כו', כ"ה הגרסא נמי בפסחים ס"ב ע"ב, וע' תוספתא שם פ"ד.
שם ר' אליעזר פוסל ור' יהושע מכשיר אמר ר' יהושע אם בשאר ימות השנה כו', ולכאורה אמאי איצטריך להו כל אריכות הויכוח בפלוגתתם, הרי משנתנו דריש זבחים היא אליבא דר"א ור"י, ובתוספתא דריש מכילתין פתח בהדיא ר' יהושע אומר כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין כו' חוץ מן הפסח ומן החטאת ר"א אומר אף האשם הפסח בזמנו כו' ע"ש. והכא כיון דעברה שנתו תו לא חזי לפסח דכתיב זכר בן שנה וקאי לשלמים כדפירש"י בפסחים ס"ב ע"ב, והשתא אם האי פסח ש שעברה שנתו או קרבנות אחרים נשחטו לשם פסח בזמנו, הרי הוו להו שוחט שלמים לשם פסח כדפירש"י בסוגיין, ולפ"ז שפיר מכשיר ר' יהושע ע"פ סתימת משנתנו דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים, ור"א דפוסל הוא מפני שאינו מתחשב עם הנשחט רק עם הזמן, והכא כיון דשחטו בזמנו הוי כשוחט פסח לשם שלמים, וכן מבואר בהדיא בירושלמי פסחים פ"ה סוף הלכה ד' ר"א פוסל שהוא כשוחט פסח לשם שלמים ור' יהושע מכשיר שהוא כשוחט שלמים לשם פסח ע"ש, והסבר פלוגתתם הוא בע"כ כמש"כ.
וי"ל דבסוגיין הביאו לשון התוספתא במחלקותם ונימוקם דכל חד וחד, ורק אחרי דבתוספתא ביארו בעצמם פרטיות דבריהם במה שנחלקו, אז סגי להו בירושלמי לאחוז רק בעיקר סברתם.
רש"י ד"ה בא לעובדה בכלי. כזריקת דם אשם כו', ע' לקמן כ"ד ע"ב תוד"ה והרי.
רש"י ד"ה אם בשאר, וכמה פעמים שנה הכתוב לעכב קביעת זמנו בי"ד בין הערבים, הארכתי בזה בחידושי לתמורה ד"ד ע"ב בתוד"ה רבא, וע' בש"א סי' מ"ג.
רש"י דיה א"כ וקרא אשכחן דאחמור בפסח מבשלמים דכתיב ביה הוא כו' ע"כ, כוונתו אהאי קרא דואמרתם זבח פסח הוא, שתהא זביחה לשם פסח, כדאמרינן לעיל ד"ז ע"ב.