אור הישר על זבחים· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ז.
לדברי ר"ש אין נפדין תמימים לדברי חכמים נפדין תמימים והנה בשבועות י"א דייק הש"ס רבנן דפליגי עליה דר"ש מאן נינהו כו. ע"ש, אכן עכ"פ כיון דר' יוחנן קרי לבר פלוגתיה דר"ש בלשון חכמים, שפיר היה מקום להרמב"ם ספ"ד מה' שקלים לפסוק כחכמים דנפדין תמימים ע"ש, אולם לפ"ז צע"ק מה דר' יוחנן גופיה בירושלמי יומא פ"ה ה"א ובשקלים פ"ד ה"ג פסק דנפדין כפסולי המוקדשין, וצריכין לרעייה עד שיפול בהם מום, והוא כדפירשו רש"י ותוס' אליבא דר"ש הכא.
שם תודה ששחטה לשם שלמים כשרה כו', עמש"כ בחידושי בריש מכילתין.
שם אמר רבא חטאת ששחטה לשם חטאת כשרה לשם עולה פסולה כו', עמש"כ בחידושי לעיל ד"ג ע"א.
שם ושחט אותה לחטאת כו', ע"ל ד"ה ע"א ולקמן ד"ט ע"ב ושם בתוד"ה ושחט.
שם חבירו דומיא דידיה במחוייב כפרה כמותו, ע' בחידושי הרשב"א לגיטין מ"ט ע"א.
שם שאין לך אדם בישראל שאין מחוייב עשה, ביאור הדברים בזה כתבתי בחידושי לבכורות כ"ו ע"ב, וע' בגבורות ארי ליומא י"ח ע"א.
רש"י ד"ה לדברי ר"ש, דהכי גמיר לה ר' יוחנן מרביה דפליגי בה ר"ש ורבנן כו', ע' שבועות י"ב ע"א ושם בתוד"ה מקיצין.
בא"ד ולדברי חכמים נפדין תמימים דאית להו לב ב"ד מתנה עליהן כו', ע"ל ד"ו ע"ב תוד"ה סכין ומש"כ בחידושי שם.
רש"י ד"ה כשרה ועולה לבעלים דאפילו שינוי קדש אין כאן, וכ"ה נמי גרסת הכ"מ בפט"ו ה"ו מפסוה"מ, אולם על הגליון הכא הוסיף ע"ד רש"י פיסקא מדבור רש"י הקודם לפנינו וז"ל דהוי כשוחט חטאת חלב לשם חטאת דם עכ"ל, ולכאורה מוסיף זה גורע הוא לפ"מ דהרמב"ם שם פסק כרב אחא בריה דרבא דשוחט חטאת חלב לשם חטאת דם נמי פסולה, והוא כלישנא בתרא דרבא לקמן ד"ט ע"ב.
ואפ"ל דבע"כ סוגיא דהכא ס"ל כלישנא קמא דהתם, לפ"מ דאמרינן הכא חטאת ששחטה לשם חטאת כשרה מ"ט ושחט אותה לחטאת אמר רחמנא והרי חטאת לשם חטאת נשחטה, ואילו ללישנא בתרא דהתם מידרש האי ושחט אותה לחטאת לשם אותה חטאת.
רש"י ד"ה לא דידיה דארבעה צריכין להודות כו', וכן פירש"י בפ' צו בפסוק אם על תודה, וע' בגבורות ארי לתענית כ"ג ע"א.
תוד"ה תודה, ועולה לשם חובה כו' ע"כ, ואע"ג דדבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין כדתנן במנחות פ"ב ע"א, מ"מ דרשינן שפיר מקרא לקמן ד"נ ע"א דתודה באה מן המעשר היכא דהתנה בשעת הנדר להביאה ממעות מע"ש.
בא"ד דאין שינוי בעלים אלא בזריקה כו', פי' דפסול שינוי בעלים נפק"ל לעיל ד"ג ע"ב ובכ"מ מקרא דוכפר עליו ולא על חבירו, וכפרה היינו זריקה, וע"ל ד"ד ע"א רש"י ד"ה וישנו בד' עבודות ושם ע"ב רש"י ד"ה לכפר ובתוד"ה רב אשי.