אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יג.
אדרבא הרי הוא מתירו בבת חורין עבדא בהפקירא ניחא ליה זילא ליה כו', אולם גם לר"מ משכ"ל שהשחרור יהיה זכות לעבד כגון שהוא חצי עבד וחצי ב"ח שאסור בשפחה כמו בבת חורין. ולזה יועיל זכות השחרור שמתירו עכ"פ בבת חורין כמש"כ בנוב"י מ"ת חאה"ע סי' ק"י.
שם א"ר זביד לעולם בבריא וכדרב הונא א"ר מנה לי בידך תניהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה ר"פ אמר לעולם בשכ"מ כו' ע' קצוה"ח סי' קכ"ו סק"ז.
תוד"ה עבדא. וא"ת והא דקאמר התם והא קיי"ל ודאי דעבדא בהפקירא ניחא ליה מנלן והא רבנן פליגי אר"מ ולית להו בהפקירא ניחא ליה כו' לולא דברי התוס' היה נלע"ד דאין סברא כלל לכתחילה לאמר דאיכא מאן דס"ל דלא ניחא לעבדא בהפקירא דהנסיון מעיד דניחא ליה, אלא דרבנן סברי דאין אנו מתחשבין עם ניחותא דגוף העבד. רק עם ניחותיה הנפשית לפי ערך השגתינו אנו לטובת מטרתו האמתית שמתירו לקהל ובמק"א הארכתי בזה.
תוד"ה האומר תנו גט אי גרס תן גט זה אתיא מתניתין כר"מ דוקא א"נ אפילו כרבנן וכגון שאינו מוסרו מיד ליד כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' קנ"ז ובקצוה"ח ס"ס קכ"ה
תוד"ה לא יתנו. דאע"ג שמינה המגרש בחייו השליח לא חשיב להיות כמותו אחר מותו לאילו הוא עצמו קיים אלא חשיב גט לאחר מיתה כו', ע' ח"ס אה"ע ח"ב סי' ד'.
תוד"ה תנו מנה. ואשמעינן דלא תקון מעמד שלשתן בשטר כו' ע' בת' הגרע"א סי' רכ"א ובקצוה"ח סי' ס"ו ס"ק כ"ד.