אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף יב:
אלא לאו ש"מ אינו יכול ש"מ ת"ש דא"ר יוחנן כו' ש"מ יכול הרב לאמר לעבד עשה עמי ואיני זנך. הנה דוגמא כזו מצינו בנזיר כ"ב ע"א, דמעיקרא פשיט הש"ס בעל מיעקר עקר ובתר הכי מיהדר למיפשט בעל מיגז גייז, והקשו התוס' שם דאין זה שיטת הש"ס ע"ש ולפ"ז תחול קושיתם גם בסוגיין. אולם לפ"מ דתירצו התוס' שם דהוא להודות דפלוגתא דתנאי היא ע"ש, לפ"ז מובן פירש"י דהכא שכ' וז"ל. ת"ש דאיכא אמורא אחרינא דפליג עליה דרב ע"כ הרי דבזה הבליע רש"י קושית התוס' ותירוצם בנזיר. דגם הכא כוונת הגמרא להורות דפלוגתא דאמוראי היא. אכן גם בב"ב ד"ה ע"ב נמצא כזאת והתם ליכא למיתלי בפלוגתא דתנאי או דאמוראי.
רש"י ד"ה וכ"ת ודאי קבלת שליח זו אינה חוב דאי בעי מריה זריק ליה גיטא ברה"ר בתוך ד' אמות, ע' חזקה רבה חאה"ע ס"ס קמ"ג.
תוד"ה פחות מש"פ. ואור"י דהכא היינו טעמא שאין בדעתו של מקדיש שיחול על פחות מש"פ. ע' בס' עמק יהושע סי' ו'.