אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ז.
קא מצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו כו', ע' בת' הרא"ש כלל י"ז סי' ב'.
שם בפולמוס של אספסינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס כו'. ע' תורת האדם להרמב"ן סוף ענין אבילות ישנה.
תוד"ה השתא בהמתן של צדיקים. אור"ת דלא פריך אלא גבי מידי דאכילה כו' ע' תרומת הדשן סי' מ"ג.
תוד"ה והוא יפילם חללים. בפ' בתרא דזבחים דרשינן דום בענין אחר כו' ע' בת' מקום שמואל קונטרס שער התירוצים בסוגיין.
תוד"ה השכם. אע"ג דאמר בב"ק המוסר דינו לשמים הוא נענש תחילה כו' ע"כ, והא דאמרינן בברכות ד"י ע"א דר"מ בעי רחמי על הנהו בריוני דלימותו אפ"ל דמצער ליה דהכא הוא במילי דידיה והתם במילי דשמיא, וע"ש ד"ז ע"א
תוד"ה ההוא צדוקי ובע"ז ד"ד. ע"ב תוד"ה ש"מ ועמש"כ בקונטרס עץ שתול סי' ו'.
תוד"ה זימרא. ושיר של מצות שרי כגון בשעת חופה שעושין לשמח חתן וכלה, וע' בת' הרמב"ם דפוס ירושלים סי' ש"ע.