אור הישר על גיטין· הרב שמואל יצחק הילמן
דף ו:
מאי אי עבדת אהנית דאי אתי בעל מערער לא משגחינן ביה כו'. ע' ש"ך חו"מ סי' מ"ו סק"ט ובס' חזקה רבה חאה"ע סי' רע"א
שם וא"ר יצחק שתים כותבין שלש אין כותבין, ע' בס' יראים סי' ט"ז ובמפרשים שם ובס' המכריע דפוס לובלין חא"ח סי' ה' ובאו"ז ח"א סי' תקמ"ג.
שם שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ע"ש עם חשיכה כו', ע' בס' העתים סי' י"ג.
רש"י ד"ה ותזנה עליו פלגשו. ותזנה סרחה עליו, ע' בת' הריב"ש סי' שצ"ה.
תוד"ה אמר. וכן פי' ריב"א בשם רבינו אליהו דדוקא שמתכוין לכתוב הפסוק לדרשה כי הכא אבל כשאדם שולח איגרת לחבירו מותר שיכתוב לשון המקרא כוי, ע' בת' הרשב"א סי' ע"ח ובמיוחסות סי' רל"ה.
בא"ד רבי מונא שלח כתב לר' אושעיא ברבי שימי ראשיתך מצער היה מאד ישנא אחריתך כו', ע' ראבי"ה סי' תתע"ח.
בא"ד כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט כו'. ע' ברכי יוסף ר"ס ל"ב.
תוד"ה זבוב. דאפילו פילגשים לא היו דרכם להחזר אחר זנותם כו', ע' ח"ס אה"ע ח"א סי' קנ"א
תוד"ה עירבתם. משום דבעירובי תחומין מחמרינן טפי שיש לה סמך מן הפסוק וכ"מ בפ' מי שהוציאוהו דמ"ו גבי הלכה כדברי המיקל בעירוב רב פפא אמר איצטריך סד"א ה"מ בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין אימא לא ע"כ, וקשה הלא על דברי ר"פ צריך הש"ס שם להביא ראיה, דקאמר ומנא תימרא דשני לן בין ע"ח לע"ת דתנן כו' ע"ש, ולפ"ד התוס' הרי דברי ר"פ מדוייקים מאד בלי שום ראיה, רק דמשו"ה הוה סיד לאמר דרק בעירובי חצירות הלכה כדברי המיקל, משום דלית לה סמך מן הפסוק משא"כ עירובי תחומין. וכדהאריך נמי רש"י בשבת ל"ד ע"א ע"ש וצ"ע כעת. וע' בהעמק שאלה לשאילתות פ' תצוה סי' ס"ג אות ד'.