אור הישר על בכורות· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת בכורות · דף נד.
הני דרבנן נינהו וכל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תקינו, ע' בשער המלך פ"ח ה"א מה' לולב,
רש"י ד"ה הני כל שאר מינין דרבנן, דמדאורייתא איני חייב במעשר אלא דגן תירוש ויצהר כו' ע"כ, וכ"ה דעת התוס' הכא ובכ"מ, וזהו גם דעת הראב"ד בפ"ג הט"ז מה' תרומות, ובפ"א ה"ט מה' מעשר, ובפ"א ה"ג מה' מעשר שני, אבל דעת הרמב"ם שם וברפ"ב דתרומות, שכל המינים חייבים בתרו"מ מדאורייתא, והכ"מ שם הראה מקורו מהירושלמי והספרי ע"ש, ולא זכר שבתוס' הכא ובכ"מ נקטו דרשות הספרי והירושלמי לאסמכתא, וכ"כ הרמב"ן בפ' עשר תעשר, דהברייתות השנויות בהת"כ והספרי הן מטעות כו', שכבר הטעו בו מגדולי המחברים ע"ש, ואפשר שכוונתו על הרמב"ם הנ"ל לפי מקור הכ"מ כנ"ל, וע' בכפתור ופרח פ"ג ופ"ה.
תוד"ה ושני כו', ובספרי נמי בפ' עשר תעשר לא מייתי שום קרא לירקות כו' ע"כ, ולא ידענא מדוע לא הביאו גמרא ערוכה ביומא דפ"ג ע"ב, דקאמר עד כאן לא קאמר רבי התם אלא לענין מעשר ירק דרבנן, אבל במעשר דגן דטבל דאורייתא כו' ע"ש, וכן יל"ד על הרדב"ז והכ"מ בפ"ב ה"ו מה' תרומות, שלא הראו מקור לדברי הרמב"ם שם, שכ' דמעשר ירק מדרבנן מגמ' דיומא ע"ש.