אור ברסלב
אור הישר על בכורות מסכת בכורות › דף יט:

אור הישר על בכורות· הרב שמואל יצחק הילמן

מסכת בכורות · דף יט:

דף יט.

כי אזלי רבנן בת"ר, ברובא דאיתא קמן, כגון תשע חנויות וסנהדרין, אבל רובא דליתא קמן לא אזלי רבנן בת"ר כו', ויל"ד במאי עדיף רובא דאיתא קמן מרובא דליתא קמן, הרי שניהם שקולין הם, דבדאיתא קמן כמו תשע חנויות, אנו רואין הרוב בחוש העין, ודליתא קמן כגון רוב קטנים לאו סריסים נינהו, ורוב קטנות לאו איילונית נינהו, אנו רואין בחוש השכל, יחד עם הנסיון, ובהרגשת החשש שמא קטן זה, הוא מן המיעוט, והוא סריס, מרגישים אנו כמ"כ בבשר הנמצא, שמא הוא מהחנות המוכרת בשר נבלה, וכזה כן זה צריכין אנו לאמר בהכרח, דספק כזה התירה תורה באיסורין, כדכתיב אחרי רבים להטות, ונהפך האיסור להיתר, וע' בשטמ"ק לב"מ ד"ו מש"כ בשם הרא"ש גבי קפץ אחד מן המנויין, ולפ"ז מאי אולמא איתא קמן מליתא קמן לדין רובא, ואדרבה בדאיתא קמן כמו תשע חנויות, משכ"ל חסרון דאיסור קבוע, דספיקו אסור מדאורייתא, דכמחצה ע"מ דמי, כדדרשינן מקרא דוארב לו, היכא דלקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח, כדאמרינן בכתובות דט"ו ע"א, וברובא דליתא קמן לא משכחת במציאות דין קבוע מן התורה, כמש"כ התוס' בנזיר די"ב רע"א ובגיטין דס"ד סע"א ע"ש, מאי אמרת דעכ"פ בנמצא הלך אחר הרוב, ולית בה דין קבוע, ז"א דאז לאו משום חשיבותא דאיתא קמן דיינינן לה, רק מפני חסרון הידיעה שאין אנו יודעין מאיזה מקום הוא בא, לכן נחליט בה כל דפריש מרו"פ, כמו ברובא דליתא קמן.

ולכאורה היה אפ"ל, משום דעצם דין דתשע חנויות וסנהדרין, ילפינן בחולין די"א ע"א מדכתיב אחרי רבים להטות, וכי כתיב האי קרא, ברובא דאיתא קמן הוא דכתיב, אבל רש"י בסוגיין כ' וז"ל, והיינו רובא דאיתא קמן שהרי החנויות לפנינו, וכ"כ בר"פ בתרא דיבמות, ובחולין די"א כתב דהא קמן חזינא דרובא דהיתירא ע"ש, הרי דתלה בחוש הראות מה שלפנינו וקשה כנ"ל. אכן יש לחלק דבדליתא קמן בל יוכל משפט השכל להקיף רק כלליות הדבר, דרוב קטנים שבעולם לאו סריסים נינהו, אבל בנוגע לפרטיות יוכל היות שבשכונה אחת נמצאים רוב סריסים ומיעוט מולידים, משא"כ בדאיתא קמן כמו תשע חנויות, הרי אנו רואין בחוש דבהיקף זה ובשכונה זאת שאנו דנין עליה, מוכרי הכשרות הם הרוב, והמיעוט נשאר לפנינו במוכרי הטריפות, וכן כל כה"ג, ולא נקט תשע חנויות רק לדוגמא כנ"ל.

וביותר יל"ד דהא דדייקינן הכא מתשע חניות וסנהדרין לרובא דאיתא קמן, הוא רק אם נמצא, מפני דאז כשרה מטעם כל דפריש מרו"פ, והאי דינא הוא אפילו בדליתא קמן, כדתנן במס' מכשירין פ"ב מ"ט, דאם מצא בשר בעיר שישראל ונכרים דרים בה, הולכין אחר רוב הטבחים, ואם רוב טבחי ישראל הבשר מותר, ואם היתה מבושל הולכים אחר רוב אוכלי בשר מבושל, וע' בחולין דצ"ה ע"א ובב"מ דכ"ד ע"ב, ומדין תורה ודאי דהכי הוא, רק מדרבנן אסור מטעם בשר שנתעלם מן העין, כמבואר ברמב"ם פ"ח הי"ב ממ"א ובשו"ע סי' ק"י ס"ג, והשתא לפ"מ דאיירי הכא בנמצא, וע"פ דין תורה, א"כ אין חילוק אם היה הנמצא מתשע חנויות כשרות ואחת טריפה, וכולהו איתנייהו קמן, או מכלל העיר דרוב טבחי ישראל ומיעוט עכו"ם וליתנייהו קמן, וכל הציור דתשע חנויות הוא רק משום לקח, דבזה אסרינן מטעם קבוע, אבל בנמצא שפיר משכ"ל אפילו בדליתא קמן, ובע"כ משום דהש"ס בעי להורות הדמיון בדאיתא קמן, לכן בהכרח הביא מהא דתשע חנויות, דאפילו לפ"מ דנמצא, אפ"ה הא איתנייהו קמן, ומהשתא קשה אהא דבעי להקשות הרי גם בדליתא קמן אזלי רבנן בת"ר, ומביא מהא דקטן וקטנה דגבי חליצה ויבום, ולא הביא ממשנה דמכשירין הנ"ל, דמציאת בשר בעיר שרובא ישראל דכשרה, ומי לא עסקינן דאפילו היתה העיר גדולה כאנטוכיא, הרי דאזלינן בת"ר בדליתא קמן ג"כ, ואז הרי היה הדמיון דוגמת דתשע חנויות וצ"ע, ועמש"כ בחידושי לחולין די"א ע"א בס"ד,

רש"י ד"ה ר"מ חייש למיעוט כדקתני לקמן קטן וקטנה ע"כ, וביבמות דקי"ט ע"א כ' רש"י, ר"מ חייש למיעוט בפ' הכל שוחטין ד"ו ע"א גבי כותים כו' ע"ש, וע' בחולין שם רש"י ד"ה מצאו וצע"ק.

תוד"ה ובגסה כו', כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה כו', ואית ספרים דלא גרסי התם כן, אלא גרסי, סימן ולד באשה סימן ולד בבהמה בו' ע"כ, והנה התוס' נקטו בגרסתם כסימן, כמו הכא כן בחולין דס"ח ע"א ובכ"מ, ולכן הקשו משה"ק, ורש"י נקיט גרסת סימן, ומשום קושית התוס' מהך דהכא, דייק רש"י לכתוב במשנה חולין דע"ז ע"א וז"ל, הכי גרסינן סימן ולד באשה וסימן ולד בבהמה, וכן הורה על גרסתו זו, בביאור דבריו בב"ק די"א ע"א ע"ש.

תוכן העניינים

אור הישר על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה