אור הישר על בכורות· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת בכורות · דף יד:
דאמר רבא הקדיש זכר לדמיו קדוש קדוה"ג, עמש"כ בחידושי לערכין ד"ה.
שם אותה לתנא דבי לוי קשיא, ויל"ד בב"ק דנ"ד ובב"מ דכ"ז, דאמר רבא חמור דבור לר' יהודא ושה דאבידה לד"ה קשיא, בשלמא מאי דלא חשיב, או לאיל לבר פדא קשיא, כדאמר במנחות דצ"א ע"ב, דאפ"ל משום דהוא אמורא, ואיהו לא חשיב רק דתנאי, וגם ר' יוחנן פליג עליה דבר פדא שם, ועמש"כ שם בחידושי, אולם תנא דבי לוי דקאמר בסוגיין, הרי תנא הוא, ואמאי לא קאמר נמי, אותה לתנא דבי לוי קשיא, כדחשיב חמור דבור לר"י, ומזה ראיה למש"כ התוס' בב"ק ובב"מ שם, דלא חשיב אלא בהמות, ומשו"ה לא חשיב נמי גם לב"ה קשיא ע"ש, ואכתי צע"ק מה דהתוס' שם לא הביאו גם מהך דהכא.