אור הישר על בכורות· הרב שמואל יצחק הילמן
מסכת בכורות · דף ו.
פריך רב אחאי כו', והנה התוס' בזבחים דק"ב ע"ב ובכתובות ד"ב ע"ב, הביאו בשם רשב"ם דהוא רב אחאי גאון בעל השאילתות, והיה מרבנן סבוראי, ולכן שינה מסדר הש"ס לשונו, בלשון פריך רב אחאי פשיט רב אחאי, [ולפ"ז אפ"ל בהא דאמרו לעיל ד"ה ע"א הוי בה רב אחאי, וכן בכתובות ד"י ע"א רב אחאי משני, דהוא נמי בעל השאילתות] להיכר שאינו מהאמוראים, אולם התוס' בשם ר"ת חלקו עליו וכתבו שהוא אמורא ע"ש, ומדברי רש"י שלפנינו משמע דס"ל כשיטת התוס' בשם ר"ת, מדגדיס במקום פריך רב אחאי מתקיף לה רב אחא, ואי הוה ס"ל כהרשב"ם, איך משנה לגרוס בגמ' מתקיף, אחרי דגרסת פריך ניתן לסימן שאינו מן האמוראים, וע' בסמ"ג לאוין קמ"ו, ואפשר דלפני רש"י ז"ל היה כך הגרסא בגמ', ולהכי שינה ג"כ לשם רב אחא, אמנם כל הענין בלתי ברור לענ"ד, דביבמות דכ"ד ע"א ודמ"ו ע"א ובשבועות דמ"א ע"ב, גריס בש"ס גופה פריך רב אחא ע"ש, וע' בהקדמות הגאונים בעל שאילת שלום והנצי"ב זצ"ל, אשר חוברו יחדיו אל השאילתות ע"ש.
שם כל מקנך תזכר כלל כו', עמש"כ בחידושי לעיל ד"ב ע"א.
שם דת"ר אך את זה לא תאכלו כו', עמש"כ בחידושי לעיל ד"ה ע"ב ולחולין דס"ד בס"ד.