אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קיג.
לא יהבינא זימנא לא ביומי ניסן ולא ביומי תשרי לא במעלי יומא טבא ולא במעלי שבתא, ע' בת' שפת הים ח"ג סי' ג'.
שם ואיכא דמתני לה אהא נודרין להרגין כו' ולמוכסין והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא כו', ע' ר"ן נדרים כ"ח ע"א ד"ה במוכס ובמל"מ פ"ה מה' גזילה וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קל"ד.
שם ואם לאו באין עליו בעקיפין ד"ר ישמעאל רע"א אין באין עליו בעקיפין כו', ע' בתשובות הרמ"א סי' יוד.
שם וגזל עכו"ם מי שרי והתניא כו', ע' בס' יראים סי' קכ"ד ובמג"א סי' תרל"ו סק"ג.
שם מנין לגזל עכו"ם שהוא אסור ת"ל אחרי נמכר גאולה תהיה לו כו', ע' נוב"י קמא חי"ד סי' פ"א.
רש"י ד"ה בריגלא באין לשמוע הלכות הרגל קודם הרגל ל' יום, ע' פר"ח ה' ראש חדש סי' תכ"ט סק"א.
תוד"ה ומ"ס דשא"מ מותר. ואפילו ללבוש והיא נמי דתנן מוכרי כסות מוכרין כדרכן ומוק בבמה מדליקין דכ"ט כר"ש דשרי דשא"מ התם נמי שרי אף ללבוש ולא שישאם דוקא על כתיפו ע"כ, והנה שתי ההלכות שתיהן הן משניות בפרק בתרא דכלאים, במשנה ב' תנן שלא ילבוש כלאים כו' אפילו לגנוב את המכס, ושם מ"ה תנן מוכרי כסות מוכרין כדרכן כו', וברמב"ם ה' כלאים פסק לשתי המשניות והק' המפרשים שם פ"י הי"ח כיון דפסק דלא ילבוש כלאים להבריח בו את המכס הרי דס"ל דשא"מ בכלאים אסור ואיך פסק שם הט"ז מוכרי כסות מוכרין כדרכן דזהו רק למ"ד דשא"מ מותר ושתי המשניות הרי פליגי אהדדי כדכתבו שם הר"ש והרא"ש ותירץ הכ"מ דלהעביר את המכס הוא לובש ממש הרי עבר על לא תלבש שעטנז אבל מוכרי כסות אינם לובשים ממש אלא מעלים עליהם מותר אם אינו מתכוין ע"ש, ולא זכר לדברי התוס' דבסוגיין דשניהם בדבור אחד של דשא"מ נאמרו ותרווייהו בלבישה ממש, ובמה דמחלק הש"ך בסי' ש"א נלע"ד דכיוון בזה למש"כ החינוך מצוה תקנ"א ע"ש.
והט"ז שם תירץ דבמכס יש לו הנאה מן הלבישה דבלא הלבישה היה חייב ליתן המכס כו' ודומה למש"כ סעיף י"ב בביצה חמה דחשיב הנאה מה שניצל מן חמימות הביצה משא"כ במוכרי כסות שאין המכירה תלויה בזה כו' ע"ש, ולא ידענא איך דמיין להדדי הלא בהצלתו ע"י מלבוש כלאים מחמימות הביצה הרי נהנה גופו ובכגון זה אמרו ובלבד שלא יכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, משא"כ בהברחת המכס שהיא רק הנאת ממון והיכן מצינו לאסור הנאת ממון ע"י מלבוש של כלאים, הרי בזה שהוא מוכר הכסות של כלאים יש בזה ריוח ממון ואפ"ה כל כמה דאינו לובשו לית דינא ולית דיינא לאוסרו, ומדוע נאסור הנאת הממון דגבי מכס, ובע"כ דהאיסור הוא משום לתא דלבישה.
ולעד"נ דמה שהרמב"ם התיר במוכרי כסות הוא ע"פ סוגיא דיבמות ד"ד ע"ב דקאמר דאי כתב רחמנא לא יעלה עליך ה"א כל דרך העלאה אסר רחמנא ואפילו מוכרי כסות כתב רחמנא לא תלבש שעטנז דומיא דלבישה דאית בה הנאה ע"ש, הרי בהדיא דבקרא דלא תלבש מונח ההיתר דמוכרי כסות, ובזה מובן פירש"י בשבת כ"ט ע"ב גבי מוכרי כסות דז"ל דלא אסרה תורה אלא לבישה שהיא להתחמם כדרך כל הלובשים, אולם מעתה תקשה ניהי דלא מחייב המוכר כסות מטעם לא תלבש יתחייב משום לאו דלא יעלה עליך, להכי מסיק רש"י שם והעלאה דומיא דלבישה נמי דמיתהני בה ע"ש, והוא ע"פ סוגיא דיבמות כנ"ל.
אמנם מעתה תקשה ביותר, כיון דמוכרי כסות גמרא מפורשת היא ביבמות להתיר מיתורא דקרא גופה, ובלהבריח המכס הוא דשא"מ כדאמר הכא כמו מוכרי כסות דאמרינן בשבת שם, ומדוע מחלקו המשניות ביניהם בזה לאסור ובזה להתיר כדהקשו הראשונים והמפרשים על הרמב"ם והשו"ע כנ"ל.
לזאת לולא דבריהם ז"ל אמינא לדייק לישנא דקרא לא תלבש, דפשטיה הוא כדרך הלובשין, הייני הוא לובש ומטרת לבישתו הוא שיהיה לבוש בבגדו זה, ולבישה כזו כמו דאיהו אחשביה כן אחשביה רחמנא, ומעתה נחזי אנן מה מאד רחוקה לבישה דמוכרי כסות מלבישה דלהבריח בו את המכס, דבמוכר כסות כמו המוכר כן הלוקח בלתי חשוב אצלם לבישה זו של המוכר, דשניהם יודעים שהיא לבישה רק לשעה קלה ולדוגמא קצת לעיני הלוקח, וגם זו אפשר שלא תועיל אל המכירה אם לא יוכשר בעיניו, ובע"כ הוא לובש לכתחילה על הספק אולי עי"ז תמצא הסחורה חן בעיני הקונה, ומה מאד היה מרוצה המוכר אם הקונה יקנה ממנו בזולת פעולת הלבישה, א"כ מה ערך ללבישה כזו, משא"כ הלבישה להבריח בו המכס לבד מה דהיא מוכרחת, מה מאד הוא מדקדק שיהיה מלובש בו כראוי לפי מדתו ושתהא הולמתו באופן שלא ירגיש בו המוכס שאינו בגדו שהוא לבוש בו תמיד, נמצא דמלבד מה דהוא אחשביה להאי לבישה חשובה היא נמי למוכס ולכל מן דחזי ליה לבוש בבגד זה בכל הזמן קודם שיתראה בפני המוכס עד אחרי ככלות הזמן שיעבור מלפני המוכס, וקרוב ג"כ שהגוף נהנה לשעתו מלבישה כזו, וזה כל החידוש במשנה ולכן סמכו להא דאין עראי לכלאים, נמצא דאף שבשניהם נקראו בלשון חז"ל דבר שאין מתכוין כמו ששתי הלבישות הן באמת, אכן בנוגע לפעולה של שתי הלבישות רחוקים הם ולא קרב זה אל זה כנ"ל, ולפ"ז שתי המשניות עם שני פסקי הרמב"ם צדקו יחדיו, כנלע"ד לולא דברי הראשונים ז"ל.