אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קיב:
וכי מקבלין עדים שלא בפני בע"ד, והנה לשון הרמב"ם בפ"ג הי"א מה' עדות גם בדיני ממונות אין מקבלין עדות אלא בפני בעל דין. וכ' הכ"מ וז"ל לפי שלמעלה חילק בין ד"מ לד"נ אמר שבדין זה אין חילוק שגם בד"מ אין מקבלין עדות אלא בפני בע"ד ע"ש, ולע"ד נראה לדוחק גדול לאמר דמשום שבהלכה א' מחלק בין ד"מ לד"נ יהיה כחוזר וניער בהלכה י"א לכתוב שם תיבת גם, הלא בין שתי הלכות אלו כתב כמה הלכתא גבורתא, והיל"ל אחד ד"מ ואחד ד"נ כמש"כ שם רפ"ג, או כמש"כ שם בה"ד גבי דין תורה שאין מקבלין עדות לא בד"מ ולא בד"נ אלא מפי העדים כו' ע"ש.
לכן נלע"ד עפ"מ שהרשב"א הק' בחידושיו הרי לפ"מ דמסקינן הכא דהאי דינא הוא משום דא"ק והועד בבעליו אמרה תורה יבא בעל השור ויעמוד על שורו, א"כ כי הוה הוא חולה או עדיו חולים או שמבקשין לילך למדה"י האיך מקבלין הרי והועד בבעליו כתיב ותירץ דעיקר קרא לגבי שור דהוא כד"נ כתיב ובד"מ אסמכתא בעלמא ע"ש, ועפ"ז י"ל דלהכי דייק הרמב"ם בלשון גם בד"מ אין מקבלין כו', ר"ל אע"ג דבד"מ הוי דין זה רק אסמכתא דעיקר קרא בד"נ כתיב מ"מ לענין קבלת עדות שלא בפני בע"ד עשאוהו חכמים כד"נ, ובתיבת גם הבליע הרמב"ם ג"כ קושית הרשב"א ותירוצו.
ואגב אורחין נראה דהרמב"ם והרשב"א נקטו מהא דאמר בסוגיין אמרה תורה, דהוא דאורייתא, וע' ר"ה ד"ה ע"א תוד"ה אמרה תורה ובמנחות ס"ה ע"ב ד"ה מה חדש ובש"ך חו"מ סי' כ"ח סקי"ד ובפני יהושע לגיטין מ"ט ע"ב ובקצוה"ח סי' ק"ב.
שם תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה חבירו ואמר שלי הוא כו', ע' משך חכמה ר"פ דברים.
א"ר שבתאי מקבלין עדים שלא בפני בע"ד תהי בה ר' יוחנן וכי מקבלין עדים שלא בפני בע"ד כו', וקשה לפמש"כ הכ"מ בשם הר"ן בפ"ג הי"א מה' עדות דנתבע המביא עדים לפטור עצמו מקבלין אותן שלא בפני בע"ד, כן למפש"כ בשטמ"ק בשם חכמי הנשיאים שבברצלונה שדין זה לא נאמר אלא לגמור את הדין אבל שלא בשעת גמר דין מקבלין, וכן לפ"מ שהביא בת' הגרע"א ס"ס צ"ד חבל גאונים דבעניני איסור אישות ל"ש לאמר קבלת עדות שלא בפני בע"ד שהב"ד עצמם הם הבע"ד וע"ש סי' צ"ט וסי' ק"ד, וא"כ מאי האי דתהי בה ר' יוחנן בפשיטות כ"כ וכי מקבלים עדים שלא בפני בע"ד, דילמא כוונת ר' שבתאי היתה בהא דמקבלין אם הוא בהני גווני כנ"ל, אבל בסתמא גם איהו ס"ל דאין מקבלין, ואפשר דעדיפה מינה מתרץ כגון שהיה הוא חולה או עדיו כו' דזה משכ"ל בכל מיני עדות.
שם אמר רבא הלכתא מקיימין את השטר שלא בפני בע"ד ואפילו עומד וצווח כו', ע' תמים דעים להראב"ד סי' ר"ג, ובמה שהעיר הגרע"א בגה"ש מדברי רש"י בב"מ דט"ז ע"ב ונשאר בצ"ע, הקדימו בזה בפ"י לב"מ שם וע"ש מה שתירץ וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קס"ו.
שם תלתין קמאי לא נחתינן לנכסיה דאמר קא טרח בזוזי וניזוף כו', ע' ס' יראים סי' רל"ד.
שם ולא היא אדרכתא אמטלטלי לא כתבינן אע"ג דאית ליה קרקע חיישינן שמא תכסיף, ע' בת' מהרי"ק שרש ק"ט.
שם אבל לפתיחא כיון דממונא קא מחסר ליה דקא בעי ליה למיתב זוזי לספרא לא, ע' בת' הרא"ש כלל ע"ג סי' ב' ובת' מקום שמואל סי' צ"ט ובריב"ש ס"ס רכ"ב.
תוד"ה אבל. משמע דהיינו אפילו היה ר' ירמיה בתוך הבית כו', ע' תמים דעים להראב"ד סי' ר"ה ובסמ"ע סי' ק"י סקי"ד ובנה"מ שם סק"ד וע"ע בת' הרשב"א ח"ד סי' ד'.