אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף קטז:
ואל ישנו ממנהג החמרין והספנין כו', ע' בת' מהר"ם אלשיך סי' נ"ו ובת' ח"ס חח"מ סי' צ"ו וע"ע בת' מהרי"ק שרש ט' ושרש ק"ב ובריב"ש סי' קכ"ח.
שם ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו כו', ע' בת' מהר"ח או"ז סי' ר"ו וע"ע בת' מהר"ם ב"ר ברוך סי' קל"ד.
שם וכגון זה שותף חולק שלא לדעת חבירו, ע' בהגהות מיימונית ומל"מ פ"ד מה' שלוחין ובת' שארית יוסף סי' ל"ח וע"ע בת' מהר"ח או"ז סי' רכ"ז וסי' רמ"ו.
שם דאמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום כו', ע' בת' חו"י סי' ק"מ ובת' ח"ס חח"מ סי' כ"ב.
שם א"ל רב הונא בר חייא לר"נ דינא או קנסא כו' מאי נפקא לך מיניה א"ל אי דינא גמרינן מיניה אי קנסא לא גמרינן מיניה, והנה לפ"ז יל"ד קצת לעיל צ"ו ע"ב גבי האי גברא דגזל פדנא דתורי כו' ואתא לקמיה דר"ג ואמר זילו שומו שבחא דאשבח והקשה ליה רבא וכעס ר"נ וא"ל לא אמינא לך כי יתיבנא בדינא לא תימא לי מידי עד דהשיב לו האי אינש גזלנא עתיקא הוא ובעינא דאיקנסיה ע"ש, והשתא לפ"מ דרבא אכתי לא ידע אי דינא או קנסא וסבר דהוא דינא, א"כ שפיר הוה בעי למידע טעם הפס"ד כדי למגמר מיניה בעלמא, ואי הוה ידע לכתחילה דקנסא הוא לא הוה מקשי ליה כלל. ואמאי כעס עליו ר"נ בהאי עובדא דהתם וצע"ק.
רש"י ד"ה הכא בשותף. ובין יכולים להציל ובין אין יכולים להציל, ע' בת' ח"ס חח"מ סי' ק'.