אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף צט.
רש"י ד"ה עשה לי שירין צמידין כו', ע' תפארת ישראל כלים ספי"א.
רש"י ד"ה ישנה לשכירות דהמקדש במלוה אינה מקודשת דמלוה להוצאה ניתנה ואינה בעין כו', מלשון זה משמע לכאורה דאילו הוה בעין היתה מקודשת, והיא סתירה גלויה לפירש"י בקידושין מ"ז ע"א ד"ה אינה מקודשת שכ' וז"ל אפילו ישנה בעין כו' וכיון דלהוצאה ניתנה הויא לה כי דידה ולא יהיב לה מידי ע"ש, וכפל דבריו שם ע"ב בד"ה וקאמרי, ושילש שם ד"ו ע"ב בד"ה אינה מקודשת ע"ש ומפני חומר הסתירה אפ"ל בכוונתו הכא דכיון דמלוה להוצאה ניתנה נחשב כאילו אינה בעין אפילו היא בעין, אבל אין כן דעת הרמב"ם בפ"ה הי"ג מה' אישות כדהביא בב"ש סי' כ"ח ס"ק י"ט וע"ש במעין גנים לאה"ע סי' כ"ח ס"ז.
ונפלאתי על האבני מילואים שם ס"ק י"ח וכפל דבריו בקצוה"ח סי' ס"ז סק"ב דדעת הרמב"ם בזה הוא כדעת רש"י ע"ש, דמלבד שדברי שניהם ברורים לעין כל רואה דפליגי אהדדי, עוד לא הביא דברי הב"ש שם על אתר שהבין דחולקים.
תוד"ה דאגריה. ומיהו לא בקבלנות עסקינן אלא בשכירות בין ישביח בין לא ישביח כו', ע' קצוה"ח סי' ש"ו סק"ב.
תוד"ה בשליחא דאגרתא. וי"ל שהם שאלו סתם וגמרא הוא שמפרש שאילתו כו', וכ"כ התוס' בב"מ קי"ב סוף ע"א וע"ש בחידושי הר"ן.
תוד"ה אלא. אור"י דסברא הוא שאין מקודשת במה שמוחל לה שכרו אפילו לא יהיה אומן קונה בשבח כלי כו', ע' בית שמואל סי' כ"ח ס"ק ל"ח ובשעה"מ פ"ה ה"כ מה' אישות ובאבני מלואים סי' כ"ח ס"ק ל"ט ובביאור הגר"א שם ס"ק מ"ד.
בסה"ד ואין חשוב כנותן לה כלום בתחילתו עד שתבא שעה שיכול לתובעה בדין, ע' מחנה אפרים ה' קנין מעות סי' ג'.
תוד"ה ואב"א בסה"ד. ואין נ"מ בפלוגתא דישנה לשכירות ואין לשכירות אלא לענין הך דשמעתא אי הוה מלוה או לאו ולענין ההוא דעכו"ם, עמש"כ בחידושי לערכין י"ח ע"א.