אור ברסלב

אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן

דף צה.

דף צד:

אודו לי מיהת בעבדא דכמקרקע דמי וקרקע אינה נגזלת, והנה הש"ך בחו"מ סי' שס"ג סק"ג הביא דעת הראשונים ז"ל דכמו שאין קרקע נגזלת כך אין יאוש לקרקע וכמו דאין יאוש לקרקע כך אין יאוש לעבדים דהוקשו לקרקעות והא דאמרינן בגיטין בעבד שנשבה דאחר יאוש לא ישתעבד וילפינן מדכתיב וישב ממנו שבי היינו בעבד שנשבה במלחמה דגלי לן קרא דחזקת מלחמה מהני אפילו בקרקע גופה וכדילפינן התם מעמון ומואב טהרו בסיחון ול"ד לגזל ע"ש, ולכאורה ילה"ק ע"ד מירושלמי ב"ק פ"ד ה"ח ובסנהדרין פ"ו ה"ב ופ"י ה"ז דקאמר עבד היוצא ליהרג ונמצאו עדיו זוממין ר' יוחנן אמר זכה בעצמו ר"ל אמר יאוש טעות הוא ע"ש, הרי דאי לאו מצד הטעות מהני יאוש בעבד לכו"ע אפילו היכא דליכא חזקת מלחמה.

שו"ר בכעין זה בת' ברית יעקב סי' ק"ח שכ' ליישב בזה השמטת הרמב"ם לדין עבד היוצא ליהרג ונמצאו עדיו זוממין שהקשה הפ"מ שם, וב' הוא ז"ל דר"י בירושלמי ס"ל כמש"א בירושלמי כלאים פ"ז המובא בתוס' ב"ב מ"ד ובסוכה ד"ל דיש יאוש לקרקע וא"כ בעבדים דאיתקוש לקרקע ג"כ יש יאוש ולהכי ס"ל לר"י דזכה בעצמו מטעם יאוש אבל הרמב"ם לטעמיה בספ"ח מה' גזילה דקרקע אינה נגזלת ואינו מועיל גבה יאוש וממילא דלא מהני נמי בעבדים כמש"כ הש"ך בסי' שס"ג ולפ"ז בהכרח דלא ס"ל להרמב"ם כר' יוחנן דעבד זכה בעצמו מטעם יאוש בעלים ע"ש.

אמנם התבוננתי דלא קרב זה אל זה דהא דקרקע אינה נגזלת הוא לרגלי קביעותו ולא נייד, ולהכי לא חל על זה תורת גזילה ושם יאוש ועבדים איתקש לקרקע דכתיב והתנחלתם אותם, אולם כ"ז בסתם גזילה ויאוש דקרקע הבלתי כלה ונאבד ויוכל למיקם עלה בדינא ודיינא אז אין יאוש, משא"כ בעבד היוצא ליהרג דהיאוש בא מהכרח דעת תורה ולנגד עיניו יוצא ליהרג הלא אז בע"כ מתייאש בעליו ממנו.

תוכן העניינים

אור הישר על בבא קמא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה