אור הישר על בבא קמא· הרב שמואל יצחק הילמן
דף צד:
דבר תורה גזילה הנשתנית חוזרת בעיניה שנאמר והשיב את הגזילה מ"מ. ע' מה שהארכתי בזה בחידושי לתמורה ד"ו ע"א.
שם אי עשה תשובה מאי בעי גביה איבעי ליה לאהדורי שלא הספיק להחזיר עד שמת, הנה מהכא שמעינן דאע"ג דאמרינן בברכות י"ט ע"א דלא אמרינן ודאי עשה תשובה אלא בדברים שבגופו שעבר התלמיד חכם אבל בממונא עד דמהדר למריה ע"ש, אכן כל זה הוא בסתמא אבל אם ידעינן ביה שרצה להשיב הגזילה ואיתניס ולא היה יכול בשום אופן להחזיר אז נחשב בין עושי עמך, רק הוא או בניו חייבין להחזיר כשיוסר האונס.
שם ושאין מכירין יעשה בהן צרכי צבור כו', אכן אין זו תשובה מעלייתא מאחר שאינו משיב לבעלים אלא שבררו לו המוטב, כדכ' הרשב"ם והתוס' בב"ב פ"ח ע"ב ובמהרש"א לחגיגה ד"ט ע"א, וכ"מ פשטות הגמרא בברכות י"ט ע"א אבל בממונא עד דמהדר למריה, וע"ע בת' שיבת ציון סי' קי"ב.
רש"י ד"ה אין חייבין להחזיר. וקסבר רשות יורש כרשות לוקח דמי, ע' מל"מ פ"ד ה"ה מה' מלוה ובשעה"מ פ"א הי"ג מה' גזילה ובחידושי הגרע"א לב"ק.
תוד"ה בימי רבי נשנית משנה זו אור"ת דלא לפניו ולא לאחריו אלא לדורו דוקא תיקן כו', וכ"כ התוס' בסנהדרין ד"ג ע"א ד"ה שלא תנעול ובס' יראים סי' רנ"ז, וע' בת' רדב"ז ח"א סי' תקכ"ח.